בימים אלו כואב מרן ראש החשיבה הגראי"ל שטיינמן את מצב כלל ישראל, בפרט לאור המלחמה והאסונות הקשים, כמו גם התגברות האנטישמיות ברחבי אירופה.
החברותא של מרן הגראי"ל, הגאון רבי משה יהודה שניידר, מספר כי לאחר שנשאל מרן הגראי"ל כמה שאלות בנוגע לזהירות במצב הבטיחוני הקשה בימים אלו, והזכירו לפניו את הנסים המופלגים שמראה לנו הקב"ה באהבתו וחמלתו הנוראה על כלל ישראל, שקע ראש הישיבה בהרהורים עמוקים, ולפתע פתח ואמר: "יש קטיגוריה" ולא יסף.
הרב שניידר סיפר "מה נאמר ומה נדבר, אין לנו אלא לתפוס חזק את הדברים שעורר עליהם רבינו במכתבו האחרון, להרבות בתפילה, ולהתחזק בשמירת שבת כהילכתה, ובדיבורים האסורים, ולשמור גדרי הצניעות. וברוך השם סיפרו לרבינו על התעוררות עצומה בכך, ויהיה זה לזכות לכל כלל ישראל בכל מקום שהם להצלה גדולה".
הרב שניידר מספר עוד כי מרן הגראי"ל הדגיש כי הדבר הראשון שיש להתחזק בו מאד הוא תורה, כי על זה עומד העולם, ו'אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי'.
לדבריו, כששמע ראש הישיבה הבוקר שנהרגו כבר שלושים ושתיים חיילים, וכפי הנראה חשב שלא שמע נכון, הרים עיניו בצער נורא ושאל "שלושים ושתיים?". כשהנהנו לו בחיוב, התחיל ראש הישיבה להתאנח בצער. עוד מספר החברותא כי מרן הגראי"ל נשאל אם ראוי הדבר שכל אחד יקח שם של חייל מסויים להתפלל עליו, והשיב: דבר ראשון - לא מתפללים רק על יחיד, שנמצא כאילו ממעט שאינו מתפלל על האחרים וזה לא בסדר, אלא צריך לבקש בתפילה על כולם ובפרט על פלוני בן פלוני.
וכשרצו לעורר מבחינות אחרות, הגיב רבינו "סאיז דאך יידישע קינדער - ארחמנות..." - 'הרי הם ילדים יהודים, ורחמנות עליהם'.
כמו כן, על הטענה שיש כאלו שאינם שומרי שבת, לא ויתר מרן הגראי"ל ואמר שצריך להתפלל גם עליהם. וסיפר מעשה שהיה עם מרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל שפעם אחת היה גזר דין מוות על אחד מאנשי "הבונד" והיה צריך הרבה כסף כדי לשכור לו עורך דין, ועמד מרן הגר"ח זצוק"ל "בעצם יום הכיפורים הקדוש" ואסף כסף כדי להציל אותו, ובאמת הצליח להצילו ממות.
הרי לנו שאף לאחד שהיה ידוע לרשע, טרח אותו גאון וצדיק כ"כ כדי להצילו, ואנשי הבונד היו ידועים "לאפיקורסים ממש".
ולשאלת ת"ח חשוב שהרי הרמב"ם כתב שמחלל שבת הוא כעובד עבודה זרה, אמר לו ראש הישיבה שזה מדובר למי שיש לו כל כך הרבה שכל כהרמב"ם ואז, אם בכל זאת ח"ו הוא לא שומר שבת, בוודאי הוא כעובד עכו"ם, אבל סתם אדם המחלל שבת בדרך כלל זה מחסרון ידיעה את חומרת הדבר וצריך להצילו, וכמו שהאריך בזה מרן החזו"א בספרו. מרן הגראי"ל הגדיר זאת שהם בבחינת "אח טועה" וצריך להתפלל עליהם.
ובאותו מעמד סיפר הגאון רבי אליהו מאיר קלוגמן שלפני שנים התארגנו לשלוח מיני מאפה לחיילים בשדה הקרב, וכמובן היו כאלה שטענו שאינם רוצים קשר עם חיילים. וכשסיפרו את זה לפוסק הדור מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל אמר "אם היה שם אח שלהם, לא היו מדברים כך..." על זה הגיב מרן הגראי"ל: "אין הכי נמי".
הצגת כל התגובות