מועמדותו של הרב אריה שטרן כנציג הדת"ל לכהונת רבה של ירושלים, עומדת על סדר היום הציבורי מזה למעלה מחמש שנים, הוא זוכה לתמיכתו האיתנה והנחרצת של ראש העיר ניר ברקת, של כל חברי מועצת עיריית ירושלים החילונים וכמובן זוכה גם לתמיכת מפלגת הבית היהודי.
על חשיבות התפקיד אין צורך להכביר מילים, ובכל זאת בקצה האומר כמה מילים על כך. הרב הראשי אחראי על מגוון נושאים החשובים לכל יהודי חרדי; מקוואות, כשרות (כולל כשרות מהדרין), רישום נישואין, בירורי יהדות, עירובין ועוד. בשירותי הרבנות הללו משתמש כמעט כל יהודי חרדי בירושלים. גם אלו שאינם משתמשים ישירות בשירותי הדת של הרבנות, אין צורך להכביר מילים עד כמה חשוב הדבר, שהרבנות תקפיד ככל האפשר כדי למנוע מכשול לרבים. אין צורך להאריך בחשיבות הרבה להתנהלות הדברים על פי ההלכה המקובלת בלי להזדקק לקולות בלתי מבוססים. מעבר לכך, מי שנושא בתפקיד זה, הינו בעל השפעה על ציבור רחב ובכוחו לפעול ולשנות דברים בתחומים רבים ומגוונים.
בחירת רב ראשי שאינו חרדי, תפגע באופן משמעותי בציבור החרדי שיחוש כי לא ניתן לסמוך עליו. הצבור יתקשה לסמוך על שירותי הדת שהרבנות מספקת לכלל התושבים, וזאת מתוך חשש ברור ומוצדק, שאין מקפידים על ההלכה כפי המקובל ונהוג אצל שלומי אמוני ישראל. לעומת זאת, הציבור הדת"ל לא ירגיש חסרון מהותי אם יבחר רב ראשי חרדי, שהרי "בכלל מאתים מנה", כך שהדבר לא אמור להפריע לדת"ל אם יבחר רב שידקדק בהלכה יותר.
וכאן נבוא לנתונים והמספרים היבשים. הציבור הדת"ל מהווה מיעוט בירושלים. לציבור החרדי 14 נציגים במועצת העיר, ומנגד לציבור הדת"ל רק 3 נציגים. משמעות הדבר, שהציבור החרדי הוא פי חמישה! המיעוט הדת"ל, בסיוע החילונים, מתכוון לכפות על הציבור החרדי רב שהוא מתנגד אליו בתוקף. אין לך עושק גדול מזה. כל אדם ישר ובר דעת מבין זאת, ולפלא הדבר, שגם רבנים דת"ל הגונים אינם חשים בעושק זה.
תדהמה גדולה נפלה בימים האחרונים, כאשר התברר שישנם גורמים חרדיים הפועלים להביא לבחירתו לכהונת רבה הראשי של ירושלים, ואף הביעו את תמיכתם באופן פומבי בכלי התקשורת. אם לא די בכך, גם פורסם אודות הסכם רשמי שנחתם בין הצדדים, זאת בנוסף להשתתפותו של רב חרדי בטקס שהתקיים בסוף השבוע שעבר בירושלים לכבודו של הרב שטרן, כאשר ידוע לכל, דעותיו בנושאים חמורים רבים כפי שהדברים יובאו להלן, כשהוא לא מתנער מהם.
גיור מסורתי
להלן נביא את עמדותיו במגוון נושאים הלכתיים עקרוניים ביותר, מתוך מאמריו ומתוך ראיונות, בבחינת "הדברים מדברים בעד עצמם". נפתח בנושא הראשון והמהותי שהינו אחד מהנושאים החמורים ביותר שעומדים על הפרק – תמיכתו בגיור ללא קבלת מצוות מלאה אלא כמסורתי. בשנת תש"ע כל גדולי עולם יצאו חוצץ נגד הספר "זרע ישראל" (שכתב חה"כ לשעבר חיים אמסלם) אשר קובע, שיש לעודד עריכת גיורים גם ללא קבלת מצוות מלאה, ולהסתפק בקבלה לשמירת מצוות כמסורתי בלבד, כמו קידוש או הדלקת נרות, זאת בניגוד לדעת כל הפוסקים, שבכגון דא, הגיור לא חל אפילו בדיעבד.
מרנן ורבנן גדולי ישראל זצוק"ל ויבדלחטו"א חתמו על מכתב מחאה חריף ביותר ובין השאר כתבו: "גיור אשר בדעת המתגייר לקיים מצוות באופן חלקי או מסורתי, הננו להבהיר בזה כי אין שום צד בהלכה שיועיל גיור כזה והינו גוי גמור לכל דבריו". גם הגאון הגדול ר"ע יוסף זצ"ל יצא במכתב חריף נגד ספרו של אמסלם בענייני גיור (ט"ו בכסלו תשע"א) שם כתב: "עברה גוררת עברה סילוף ההלכה בהלכות גרות, וגילה פנים בתורה שלא כהלכה".
על פסק עקרוני זה כבר כתבו בשעתו גם הרה"ר לשעבר. הראי"ה קוק זצ"ל כתב: "כל שלא מקיימים מצוות, וגם המחשבה היתה שלא כראוי, אז אין כאן גרות כלל". גם הרב הרצוג זצ"ל כותב: "בימינו יש לומר שאגב אונסו אומר מה שאומר, אבל למה לו לגמור בדעתו לשמור באמת וד"ל". למרות הפסקים דלעיל ועוד רבים כמותם, יצא הרב שטרן במכתב הסכמה המעודד מגמה זו של קבלת מצוות באופן חלקי או מסורתי ומכריז כי די בקבלה לשמור "באיזו מידה" על קדושת השבת.
במכתב ההסכמה כתב כך: "באנו לחזק את ידיך בפרסום דבר התורה וההלכה בעניין הגיור. היטבת לעשות בדבריך הברורים בגליונות של ספריך ויישר כוחך לאורייתא לאסוקי שמעתא להלכתא... בתקופתנו לאחר שהגיעו אלפים מזרע ישראל שאינם בני ברית יש ענין להכניסם תחת כנפי השכינה... ניתן לקבוע שיש נטיה להקל ולקבל ברצון את הגרים... בתנאי שאין להם שום יחס של זלזול במצוות התורה... התנאים לגיור שתהא ידיעה על נכונותם לשמור באיזו מידה על קדושת השבת...".
די בעמדתו זו כדי שאם ייבחר כרבה של ירושלים, הרי שהדבר יהווה השפעה שלילית על כל מערך הגיור בארץ. אם חלילה יתקבל החוק החדש אותו מקדמים הח"כים שטרן ובנט, הרי שכל רב עיר יוכל לגייר, כך שבחירתו תגרום להכנסת גויים גמורים בקהל ד'. אבל אם לא די בכך, הנה נושא נוסף שאף הוא עמד לאחרונה על סדר היום הציבורי, שיכול להמחיש עוד יותר במה ובמי הדברים אמורים.
תמיכתו באבולוציה
כאמור, רק לאחרונה עמד על סדר היום הציבורי בכל הקשור להודעתו של שר החינוך שי פירון, שיש להכניס למערכת הלימודים בבתי הספר את שיטת האבולוציה. הנה כי כן מתברר, כי גם הרב שטרן הביע תמיכה באבולוציה, תוך שהוא תוקף את גישת תנועות החזרה בתשובה. את מאמרו בעניין זה קראנו לא מכבר בחוברת שהגיעה לידינו (צהר ט' תשס"ב עמוד 169) שם נכתבו הדברים הבאים:
"אפילו בתאוריות שמקובל לראותם ככפרניות יש אמת... ובניגוד לכל התנועות העוסקות בהסברה יהודית ובהחזרה בתשובה, שמתנגחות חזיתית עם תיאורית האבולוציה ומנסות להוכיח שמבחינה מדעית היא אבסורדית הרי הרב הופך את הקערה על פיה". (ובהערה 3): "לדעתי, גישה זו - המבקשת לשלול את האבולוציה מנקודת מבט מדעית - שגויה מעיקרה. רוב הממסד המדעי תומך בתיאוריה זו, ולבוא ולומר שמיעוט המדענים המתנגדים לתיאוריה הם יודעי האמת והאחרים עושים שקר בנפשם - אינה טענה רצינית. יתירה מזו, אבולוציה מתרחשת מול עינינו, אמנם בבני אדם וביונקים משך החיים ארוך מדי מכדי שנוכל למדוד את השינויים, אולם בחיידקים ובחרקים התופעה נצפית תורת ההתפתחות, ההולכת וכובשת את העולם כעת, היא מתאמת לרזי עולם של הקבלה, יותר מכל התורות הפילוסופיות האחרות".
כפי שציינו, גישה חדשה זו של שילוב בין תורת דרווין והאמונה באלוקי ישראל, הוא ניסיון חדש של חלק קטן מהחוגים הדת"ל, כאשר גישה זו מנוגדת לחלוטין למסורת ישראל וגובלת בכפירה. כל ארגוני הקירוב נאבקים בתאוריה זו שהביאה את הכפירה לעולם. אם ייבחר אדם בעל דעות כאלו כרב של ירושלים, הרי שגישתו זו, תגרום נזק רב ותערער אצל רבים את האמונה, הציבור הרחב לא יבין כיצד ניתן לשלב אבולוציה עם האמונה בבורא עולם.
"אידיאליזציה חילונית"
פרק נוסף וחמור לא פחות שאנו חושפים, הוא התייחסותו לחילוניות ולחילונים. תחת כותרת "אידיאליזציה של החילוניות" (הקובץ הנ"ל עמ' 165), הוא מנתח את השוני בין ההשקפה החרדית להשקפה הדת"לית, כלהלן: "הגישה ה'חרדית' לחילונים ולתופעת החילוניות היא פשוטה וברורה לחלוטין: החילונים הם עבריינים הנסחפים אחרי תאוותיהם, לכל היותר ניתן ללמד עליהם זכות שהם בבחינת 'תינוק שנשבה'...".
את ההשקפה הדת"לית הוא מתאר כמי שמבחינה בין העבריינים של תקופות עברו לבין העבריינים של תקופתנו ובלשונו "בצורה פרדוכסלית, קיבלו העבריינים מעמד גבוה מאד – אף יותר גבוה משלומי אמוני ישראל. דווקא הנשמות הגדולות ביותר מתגלות ברשעים הגדולים ביותר, ונשמותיהם של המומרים להכעיס גבוהות בשרשן מנשמותיהם של המומרים לתיאבון, ואפילו מנשמות מעולם התיקון. יחס זה הוא הפוך ליחס ההלכתי המקובל, שמומר לתיאבון הוא עבריין, אבל מומר להכעיס דינו כעובד עבודה זרה".
לשיטתו, יש גם טובה שיוצאת מהחילוניות: "חלק מעוצמת תנועות ההחזרה בתשובה החרדיות למיניהן, היא הזלזול הבוטה בחילוני, בחילוניות ובתרבות הכללית. גם אותם תנועות יוצאות מהנחת היסוד ש'ישראל - אף על פי שחטא - ישראל הוא', אבל אינן מלמדות זכות על שום תופעה ואורח חיים חילוני, ואינן מוכנות לקבל שיכולה איזו טובה לצאת מהחילוניות. לדעתם, החילוניות היא, לכל היותר,עוד אחד מהניסיונות של עקבתא דמשיחא". הבאנו רק קטע קצר מדבריו, כאשר העיון בכל המאמר, ממחיש את חומרת הדברים.
עידוד מפגשים
לאחר שנבחר לפני כחמש שנים כמועמד הד"ל לרבנות ירושלים, פרס הרב שטרן את חזונו בפני "נאמני תורה ועבודה", בו הוא מביע את רצונו לערבוביה של דתיים וחילונים ליד בית הכנסת: "החזון שלי הוא להקים מסגרות משותפות שונות לדתיים וחילוניים, לא בהכרח דתיות כי אם מסגרות שיהוו מקום למפגש חברתי לאחר שעות התפילה ליד בתי הכנסת. רעיון מסוג זה בעיני יכול להביא לאחדות גדולה".
כן צוטט, כי "כרבה של ירושלים הוא מתכוון לפעול למען קיום קידושים משותפים לדתיים וחילונים, שייערכו אחת לחודש בבתי הכנסת בירושלים אחרי תפילת מוסף". "החיבור הזה מאוד חשוב בעיניי", הוא אומר, "קשה לי שאנשים דתיים מסתגרים בשכונות משלהם ולא מוכנים לפגוש את האחר. הנזק שאולי יכול להיגרם הוא הרבה פחות משמעותי מהתועלת של מפגש כזה. יש ערך גדול לכך שדתיים יכירו חילונים וחילונים יכירו דתיים, שיהיו מגורים ביחד. ההיכרות הזו חשובה".
בחזונו זה הוא "לוקח בחשבון" את ההשפעה הרעה על הדתיים, ולמרות עובדה זו, הוא מעודד זאת ואף מוכן לשלם את המחיר להיחשפות לנורמות חילוניות, וכך אמר: "אני מיצר על כל חילול שבת בין בירושלים ובין בשאר המקומות בארץ, אך בעיניי השאלה היא כללית ונוגעת באופייה של מדינת ישראל. ישנה מגמה בציבור הציוני דתי להתבדל במקומות המגורים. אני איני אוהב מגמה זו ומעולם לא הייתי שותף לה לתפיסתי. מי שחרד לאופייה של מדינת ישראל בכלל ושל ירושלים בפרט, צריך לעודד את המגורים המשותפים אשר יש בהם תועלת לשני הצדדים.
"המפגש מביא להיכרות עם שני העולמות: שבת, חגים ויצירת קשרים אישיים ולא רק עסקיים, דבר היוצר איחוד. יש לנו ציפיות מהציבור הלא דתי שישלים עם זה שאין תחבורה ציבורית או מקומות בילוי פתוחים בשבת. זו דרישה שיש לה הצדקה אם אנחנו מבינים את המשמעות של חיים משותפים, בהם כל צד משלם מחיר: הדתיים מחד נחשפים לחילול שבת ולנורמות חיים שהם אינם רגילים להן ומאידך החילונים מוותרים על תחבורה ציבורית ומקומות בילוי פתוחים בשבת".
ס"ת בעזרת נשים
אם לא די בכל אלו, הרב שטרן קובע ואומר: "איננו יכולים לבטל בהינף יד ערכים מודרניים רבים, כגון: דמוקרטיה ופמיניזם... הפמיניזם, לעומת זאת, מעמיד אתגר, שלדעתי הוא אמיתי וקשה בפני כל שומר תורה ומצוות". בראיון לעיתון הצופה (5.8.2006) הוא אומר את הדברים הבאים: "טיפול דחוף במיוחד צריכים לעשות בתחום התורני, וכוונתי לחיסרון החמור של הנהגה תורנית סמכותית ומרכזית, כזו שמגלה רגישות לצרכי הציבור ולעמדותיו, ונותנת דעתה לשאלות העולות על הפרק. בתוך הקהילות ישנה תסיסה גדולה בנושאים שונים: החל מן הוויכוח האינסופי בענייני מעמד האישה, וכלה בדיונים על אורחות החיים. כמו כן, יש לתת את הדעת לתרבות הפנאי ההולכת ומתפתחת, ומוסיפה שאלות המושפעות מן התלות העצומה בכלי התקשורת".
ועל כולנה, הנה לפניכם דברים שאמר לפני חודשים ספורים, בו הוא מחדש דברים במנהגי התפילה. בין השאר סיפר, כי הכריע על הצבת ספר תורה בעזרת נשים כדי שהנשים יוכלו לרקוד סביב ספר התורה. "בעולם שאני מכיר מימיהן של אמי וסבתי לא הייתה תביעה כזו, והדבר ניכר גם בדברי הפוסקים. הסבתות שלנו לא רצו את זה. היום המצב השתנה, ואי אפשר להפטיר כדאשתקד שבדורות הקודמים זה לא היה כך.
"אי אפשר להסתמך על מה שהיה לפני מאה שנה. ברור שיש צורך לחדש דברים, מתוך עיון בהלכה. הנושא הזה עלה בעיקר בשמחת תורה, לגבי ריקוד נשים עם ספר תורה. התלבטתי הרבה בסוגיה הזו. מדובר בשאלה גבולית מבחינה הלכתית, וההכרעה שלי בסופו של דבר הייתה להציב ספר תורה על הבימה בעזרת הנשים ושהנשים תרקודנה סביבו, ולעשות כך גם בעזרת הגברים. זה הפתרון שאני מציע". (מקור ראשון כ' מרחשון תשע"ד).
שמיטה לקולא
גם ביחסו להלכות השמיטה המתקרבת ובאה, הרי שפסקיו ודבריו בעניין השמיטה לא עומדים אפילו בדרישות המקלות של הרבנות. וכך כותב (הצופה - ערב שנת השמיטה הקודמת) תחת הכותרת: "חומרות תמוהות: "והנה לקראת השנה הבעל''ט החלו מנשבות רוחות חדשות. שומעים על תוכניות מקיפות, שכוללות אמנם מעשים טובים בייסוד 'אוצר בית דין' ובעידוד של המגדלים במצעים מנותקים, אך גם מעורבות ישירה בעסקי יבוא של תוצרת חקלאית על חשבון החקלאים בארץ, אשר מסתמכים על 'היתר המכירה', עליהם יש לומר את מה שכבר אמרו חז''ל: 'אל תצדק הרבה', ובוודאי שלא על חשבון הזולת. וכשאמרו חכמים על הנמנעים בשמיטה מכל עבודה בשדה שהם בבחינת 'גיבורי כוח עושי דברו', לא התכוונו לומר כך עלינו, על הצרכנים והמשווקים, אלא רק על החקלאים. לנו אין הזכות והסמכות לתבוע מהמתפרנסים מן החקלאות שלא יסמכו על 'היתר המכירה', שעה שאנו מצידנו לא מסוגלים להסכים לוותר אפילו על משכורת של חודש אחד.
"מלבד זה, ראיתי מי שכתב מעל דפי עיתון זה שאמנם יש לתת עדיפות ל'היתר המכירה' על פני התוצרת המיובאת, אבל הוסיף תנאי שיקיימו את הוראת הרבנות שלא לעשות מלאכות דאורייתא על ידי ישראל, וגם בעניין זה להשיב בכמה דרכים: ראשית, שמבחינת ההלכה אין איסור על הגידולים אם עשו את המכירה כראוי, הגם שיש להשתדל ולבקש מכולם שינהגו על פי כל ההוראות במלואן. שנית, שבלאו הכי אי אפשר להבחין בין פרי לפרי כשהתוצרת מעורבבת, מה עוד שכידוע רוב העובדים בשדות הינם בלאו הכי עובדים זרים.
"ושלישית, שאם מבקשים לנהוג בחומרה מן הסוג הזה, הרי מוטב שנתארגן תחילה כנגד מחללי שבת בראשית שמצוותה מדאורייתא, ולא כנגד אלה שאינם ממושמעים לגמרי להוראות הנוגעות לשמיטה, שנוהגת בזמן הזה רק מדרבנן המסקנה הברורה היא שעלינו לחזק את היתר המכירה,ולגבות את העוסקים בארגונו. יש לקרוא לכל הצרכנים בעיר שיקפידו לקנות תוצרת חקלאית של אחינו בית ישראל, ולא יקנו תוצרת של נוכרים בין כשהיא מחו"ל".
ונסיים בדברי לעג וזלזול שהתבטא כלפי תנועת התשובה של ש"ס. "... תנועת התשובה של ש"ס מרשימה ביותר בגודלה, אולם אין לה שום יומרות להגיע לאמונה גדולה המזוקקת מסיגיה ולתשובה עילאה. אדרבא, כל מטרתה היא להחזיר עטרה ליושנה, ומנהג אבותינו הקדושים בידינו. כבר דורות שהגהנום לא היה פופולרי כפי שהוא בדורנו אנו. ניתן לומר, בהקצנה כמובן, שאילו היה אפשר להחזיר את הגלגל אחורה ולחזור ל’מלח' במרוקו, הם היו שמחים לעשות זאת". ([צהר ט' תשס"ב).
אין צורך להכביר במילים אחרי שקוראים את כל המילים דלעיל, כיצד אמורים לנהוג שלומי אמוני ישראל ביחסם לבחירות לרבנות ירושלים. הדברים דלעיל אמורים להביא גם קבוצות רבות מהחוגים הדת"ל לחשוב ולהרהר שוב, האם רב שאינו מתנער מהדברים שהובאו מן הראוי שישב על כסאם של כל גדולי הרבנים זצ"ל אשר כיהנו בתפקיד זה בעשרות השנים האחרונות. וכמעט שכחנו, הרב שטרן היה ממייסדי בית הספר לקולנוע "מעלה" בירושלים...
הצגת כל התגובות