
היומונים החרדים מגיבים ליוזמה החילונית לחלוקת בית שמש - קודם תחלקו את ירושלים.
סערת בית שמש: רבים בכלי התקשורת הכלליים מסרבים לעכל עדיין את התבוסה הצורבת בעיר בית שמש שם ניצח המועמד החרדי משה אבוטבול גם בבחירות החוזרות אותם כפה בית המשפט תוך התערבות בוטה בתהליכים דמוקרטיים ובימים האחרונים מעלים אופציה חדשה לפיה יש לחלק את העיר לשניים ולהפריד בין בית שמש הוותיקה והחילונית לחדשה והחרדית.
אמש אף הפגינו קומץ מתושבי העיר למען הדרישה הנחשבת ללא ריאלית ובלתי מציאותית. היום בוחרים היומונים החרדיים עיתון "המודיע" והעיתון "יתד נאמן" לתקוף בחריפות את היוזמה המשונה ומדמים אותה לחלוקת ירושלים.
במאמר מערכת בביטאון תנועת "דגל התורה" משווים בין השתלטותו של פוטין על חצי האי קרים בכוח לאחר שאיבד את השפעתו באוקראינה לבין היוזמה החילונית לכפות בכוח שלטון חילוני.
"לא ברור מה רוצים מפוטין", כותב יתד וממשיך: "הרי זה בדיוק מה שקורה בישראל. בעיר בית שמש, נערכו בחירות דמוקרטיות. הנציג החרדי - הרב משהאבוטבול, התמודד מול נציגם של בנט, לפיד ונתניהו. החזית האנטי חרדית של ממשלת הזדון, התלכדה סביב מועמדותו של אלי כהן, כדי לדחוק ולהצר את רגלי החרדים כהמשך ישיר לחקיקה האנטי חרדית של הקדנציה הנוכחית. הבוחר אמר דברו באופן הכי דמוקרטי, ונציג החרדים נבחר לכהונה נוספת".
"אבל הפוטיניזם הישראלי אינו מסוגל להשלים עם תבוסה. לנציגי ממשלת הזדון לא איכפת מה תהייה התוצאה, העיקר שיהיה מה שהם רוצים: דחיקת החרדים ורמיסתם. אם לא יילך בטוב, אז זה יילךב פחות טוב. אם לא יילך במוח, אז יילך בכוח", נכתב במאמר המערכת.
"גם בבחירות החוזרות נחשפה הקנוניה במרעה", נכתב ביתד, "אבל כישלונו של המהלך החילוני הבזוי, לא הירפה את ידי שונאי הדת ועוייניה. הפוטיניזם יודע לייצר רעיונות כוחניים חדשים לבקרים, העיקר שיהיה כמו שהם החליטו. כמו פוטין שאיבד את אחיזתו באוקראינה ופיצל את קרים ממדינת האם, שבה ומתעוררת בבית שמש הדרישה לפצל את העיר: הדרישה לשתי גדות לבית שמש, נתמכת ע"י גורמים רבים. אם ניצחתם באופן דמוקרטי, אם העלילות וההכפשות לא עזרו, אם נכשלנו בבחירות החוזרות, עדין זה יהיה כמו שאנחנו רוצים: העיר תחולק בין שתי האוכלוסיות ש"אינן מסתדרות". הגטו היהודי ששייך לרוב היהודי, ובית שמש של המיעוט הישראלי".
"האמת היא שצריך לחשוב איך ליישם את הרעיון הזה בעיר שמרקם האוכלוסייה שלה נפיץ הרבה יותר: ירושלים למשל", מציע יתד, "שנים ארוכות המרקם בעיר בין חרדים וחילונים ובין יהודים וערבים, טעון, נפיץ ומלא חיכוכים. זו אולי השעה לחלק את ירושלים לשלוש, כדי למנוע פיצוץ בין האוכלוסיות: העיר החרדית-יהודית, העיר הציונית, ואל-קודס הערבית. בעיר היהודית ישלוט ראש עיר חרדי ויטפל מוסדות התורה והחינוך החרדי, ותשמר השבת והצניעות ברשות הרבים. בעיר הציונית יתקימו מוסדות הציונות, הממשל ומרכזי הבליינות ההוללת, ואל-קודס תמסר לשליטה ערבית. די לחיכוכים. בניגוד לפוטין, שם העולם זועק ומטיל סנקציות, בניגוד לבית שמש, שם העולם שותק ורוקם מזימות, בירושלים, העולם יסכים ויברך, ותשקוט הארץ ארבעים שנה. חומר למחשבה".
גם בעיתון "המודיע" כותב העיתונאי והפרשן יעקב רייניץ דברים דומים זאת תחת הכותרת "סליחה שניצחנו", מדגיש רייניץ כי הדרישה החילונית, שיש בה לא מעט מהחוצפה, מגיעה באופן קבוע רק אחרי הבחירות וגם זה רק אחרי שהם מפסידים בה.
"לפני כחמישה חודשים החילונים באו בדרישה כזו, שנעלמה במפתיע במהלך הבחירות החוזרות כשחשבו שיש סיכוי לכבוש את ראשות העיר, ורק במוצאי יום הבחירות בשעה 2 לפנות בוקר לאחר הכישלון המהדהד, צפה ועלתה שוב הדרישה. כן, שוב אנחנו נדרשים להתנצל על שניצחנו", כותב רייניץ.
"אתם יודעים מה", ממשיך רייניץ, "אם כבר מחלקים ערים למה שלא לחלק את פרדס כץ מבני ברק; להפריד את תל אביב ממעוז הסודנים בדרום העיר; ואת ירושלים צריך בכלל לחלק לשלושה: חרדים, חילונים וערבים. אפשר גם לקחת את זה צעד אחד קדימה ואחרי הבחירות הבאות לכנסת, צריך לחלק את המדינה והממשלה תהיה אחראית רק על מי שבחרו בה..".
"למען האמת", טוען רייניץ, "אם כבר יש דרישה לחלק את העיר זה צריך להיות עד הסוף: חרם חרדי מוחלט על כל המרכזיים המסחריים בעיר הוותיקה (יש שם רוב חרדי מוחץ); לא נוסעים יותר עם מוניות שנהגיהם מתגוררים בעיר הוותיקה (500 במספר שמתפרנסים כיום רק מהחרדיים); הכסף שנכנס מאגרות הבניה יופנה רק לעיר החרדית; וכל עובדי העיריה החילונים (95% ממצבת העובדים כיום) יפוטרו ויעברו לעבוד בעיריה החדשה ובמקום יכנסו כמה מאות חרדים לעבוד בעיריה".