This browser does not support the video element.
זקן המגידים הלך לעולמו: אלפי בני אדם בהם רבנים, ראשי ותלמידי ישיבות, ליוו אמש (חמישי) למנוחות את הרב יעקב גלינסקי, מי שזכה לכינוי "המגיד" בשל דרשותיו שנחשבו כפופולריות.
מסע ההלוויה יצא מרחבת בית המדרש לדרמן ברח רשב"ם בבני ברק, שם קבע הרב את מקום תפילתו לצד ייבדל לחיים ארוכים מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי.
הספדים מרכזיים נשאו ראשי ישיבת פוניבז' הגאון רבי גרשון אדלשטיין והגאון רבי ברוך דב פוברסקי. הרב אדלשטיין התייחס לשיחות המוסר והחיזוק שהעניק הרב גלינסקי זצ״ל ליהודים בכל רחבי העולם. "הוא ידע לשמח את כולם ולרפא לבבות נשברים". אמר.
הרב פוברסקי, דיבר באריכות על כוח זיכוי הרבים שהיה למנוח: "תמיד ידע לומר את הדבר תורה והוורט הנכון - בכל מצב ובכל מעמד". את דבריו סיים הרב פוברסקי בנימה אישית: "ר יענקל'ה, תמליץ על כולנו זכות בשמיים, שהקדוש ברוך הוא יאמר כבר לצרותינו די ויחיש את הגאולה".
This browser does not support the video element.
הרב פוברסקי מספיד (ישראל כהן)
חתנו של הרב גלינסקי, דיבר על מעלותיו הרוחניות וסיפר כי תמיד היה מעביר על מידותיו ולא נושא טינה לאיש. "ליבו היה לב רחום וידע תמיד לשמוח בשמחתו של השני". ספד.
לסיום הזכיר את העובדה שלמרות שעבר את גלות סיביר הקשה נשאר זקוף בקומתו הרוחנית. "לא רבים זכו לכך אולם חמי זצ״ל נשאר בדיוק כפי שהיה לפני התקופה המרה הזאת" אמר.
כזכור, ביום ראשון האחרון, בשעות הערב המוקדמות, בני ביתו של הרב הזעיקו את כוחות ההצלה לאחר שהרב גלינסקי סבל מקוצר נשימה. הרב פונה לבית החולים מעייני הישועה שם אושפז. אתמול בבוקר, שעות בודדות לאחר תפילת שחרית איבד הרב את הכרתו.
קודם לכן בטרם כניסתו לחדר טיפול נמרץ בכדי לחברו למכונת הנשמה שתקל על נשימותיו, הרב ביקש לקרוא לאשתו בכדי להיפרד ממנה, אחרי אמירת שלום נפרדו השניים. הצהריים, לאחר הידרדרות במצבו, הוא השיב את נשמתו לבוראה.
קורות חייו של הרב גלינסקי
הר יעקב גלינסקי הוא בנם של אברהם צבי ודבורה גלינסקי. נולד בשנת תרפ"א בקרינק שפולין, בבחרותו למד הרב בישיבת בית יוסף נובהרדוק של הרב אברהם יפה'ן בביאליסטוק. 11 שנה מאוחר יותר הוגלה לסיביר יחד עם חבריו לספסל הלימודים. בשנת 1941 הוגלה לסיביר יחד עם קבוצה של מאה בחורי ישיבה.
הרב נישא לרבנית צביה ברוד בתו של הרב חיים בנימין ברוד זצ"ל וזאת אחרי מלחמת העולם השנייה בשנת 1949 עלה לישראל והתיישב כאמור בעיר התורה והחסידות.
הרב התגורר ברחוב חידושי הרי"ם בבני ברק ונהג לפקוד את ביתם של גדולי הדור בעיר התורה: החזון איש והסטייפלער זיע"א.
לפני כשישים שנה עמד בראש ישיבה בראש העין ופעל בקרב העדה התימנית. עשור מאוחר יותר עמד בראש ישיבת "נובהרדוק-חדרה", יחד עם הגאון רבי אלחנן פרלמוטר.
בימים הנוראים - ראש השנה ויום כיפור, התפלל הרב בבית הכנסת "בית הלל" ברחוב דמשק אליעזר בבני ברק, הרב ישב כאחד האדם בשורות הראשונות בסמוך לארון הקודש.
כשהוא עטור בבגדי לבן נהג הרב למסור את דרשותיו באותם ימים בשעה 17:00 אחר-הצהרים בין תפילות מנחה למעריב, עשרות אנשים הצטופפו בבית הכנסת שלאחרונה הרחיב את גבולותיו.
במשך שנים היה נוסע ממקום למקום, מיישוב ליישוב, מבית כנסת לבית מדרש, ונושא מדברותיו בפני המון העם שגמע בשקיקה את דבריו.
דרשנותו הייתה מתבססת על שיטת המוסר של נובהרדוק והיה מרבה לתבל את דבריו בסיפורים ובמילתא דבדיחותא וכך היה כובש את ליבות השומעים.
הצגת כל התגובות