תחקיר מיוחד שביצע עיתון הארץ חושף אי סדרים ומשכורות עתק המשולמות לרבנים. על פי התחקיר, עשרות מרבני הערים והיישובים, אף הקטנים מביניהם עולים למשלם המיסים יותר מחצי מיליון שקל בשנה כל אחד.
עשרות מהרבנים הנושאים בתפקידים רשמיים הם מיותרים, ואמורים להתבטל על ידי השר החדש לשירותי דת אלי בן דהן. לא כולם מקפידים להתגורר בישוב בו הם משמשים כרבנים, בחלק מהיישוב אין חברה קדישא ולא מנפיקים תעודות כשרות.
רבה של גן יבנה: 928,843 שקל בשנה
נתוני השכר של הרבנים הנחשפים בכתבה הם לא פחות משערורייתיים. בראש רשימת המתפרנסים נמצא הרב משומר צוברי, רב יישוב יחסית קטן (21 אלף תושבים) - גן יבנה. הרב שמשמש כרב היישוב כ-53 שנה ועלות שכרו היא כ-928,843 שקל בשנה, על פי הדו"חות הכספיים של המועצה.
במקום השני נמצא הרב יהודה שטרן מהיישוב אלקנה בשומרון (כ–3,800 תושבים), עם 765,377 שקל בשנה; הבא בתור הוא הרב דוד אבוחצירא מהעיר יבנה (כ–34 אלף תושבים) עם 724,343; והרב יצחק הלוי מהיישוב קרני שומרון, (כ–6,500 תושבים) עולה למשלם המסים 688,171 שקל בשנה.
הוותיקים מרוויחים יותר
ישנם ייישובים כמו ראש פינה, אליכין, אזור, אבן יהודה, קרית מוצקין ועוד, שם ובלטת עלות שכרם של הרבנים יחסית להיקף הפעילות הנמוך המדווח. כלומר אותם רבנים עושים פעילות 'רבנית' ממשית מועטה, בתחומי הכשרות, נישואין עירובין וכדו'.
רב עיר או יישוב, נבחר לכל החיים למעט מקרים בהם הוא בוחר לפרוש. בדיון שהתקיים בוועדת הכספים של הכנסת נחשף כי בישראל ישנם 150 רבנים מתוך 60% ממשיכים לכהן אף שעברו את גיל 75 .
בעבר הוצמד שכר רבני הערים לזה של ראש הרשות המוניציפלית, במקרה של הערים הגדולות הוצמד שכרם של הרבנים לזה של השרים. אך מאז השכר עבר תהפוכות רבות, דבר שייצר מצב שרבנים שמונו לפני 30 שנה יכול להרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש ואילו הרבנים שמונו בעשור האחרון מרוויחים רק 7,500 שקל בחודש.
הצגת כל התגובות