הסיפור שמפעים את עיר התורה והחסידות: ביום רביעי שעבר, ג' מנחם אב, בעיצומם של ימי תשעת הימים, כשהקיץ מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי, משנת הצהריים הקצרה ביקש מנכדו הגר"ג הוניגסברג שיביאו יין לפניו.
הרב הוניגסברג הופתע מכך שרבי חיים מבקש יין בעיצומם של תשעת הימים ובמיוחד לאור העובדה שכל שנה בערב תשעה באב מרן הגר"ח מסיים מסכת יבמות.
לתדהמתו, השיב לו הגר"ח כי סיים את מסכת ברכות בחלום בתוך שנתו. כששאלוהו כמה זמן לקח השיב באידיש: "פרעייג נישט צו פיל" - אל תשאל כל-כך הרבה.
אלא שהאירוע המדהים נמשך, כאשר סופרו הדברים בפני מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן, העיר אחד המקורבים ששהה בחדר כי הגאון רבי דב לנדא ראש ישיבת סלבודקא, מעיד שמרן החזו"א זצ"ל לא ערך סיום על מסכתות.
מרן ראש הישיבה השיב שאכן כך והוסיף שפעם הגיע הגר"ש ברמן זצ"ל למרן החזון איש וסיפר לו שמתכנן לעשות סיום על מסכת כתובות. שאלו החזו"א האם הוא יודע לחזור בעל פה על כל הפרטים הרבים ב"סוגיה דמומין", כי אם לא אין זה נקרא סיום. והוסיף כי סיום עורכים רק אחרי שכל סוגיות המסכת ברורים בעיון גדול.
מרן הגראי"ל הסביר זאת כי אצל אדם שאינו מסוגל ללמוד בעיון ולהעמיק ולברר סוגיות הרי שלימוד כל המסכת גמרא ורש"י נחשב סיום. אולם אצל תלמיד חכם שמסוגל להעמיק אין זה נחשב סיום כל זמן שלא למד בעיון את המסכת ותמיד אפשר להעמיק יותר ויותר.
ראש הישיבה הוסיף והטעים כי "אין ספק שאצל מרן הגר"ח קנייבסקי שאצלו הכל כמונח בקופסא ומסוגל לומר שסיים מסכת בחלום, הרי שוודאי שהוא סיום אמיתי ויש לשמוח בו".
הצגת כל התגובות