האם הזמנה כל כך חשובה ?

מסכת סנהדרין, דף מח'

בדף שלנו נחלקו אביי ורבא האם הזמנה מילתא היא או לא.

אביי אומר הזמנה מילתא היא ורבא אומר הזמנה לאו מילתא היא. מה הכוונה ?

ובכן, נחלקו אביי ורבא מה הדין כשאדם הכין משהו, לדוגמא חפץ, והזמין אותו, ייעד אותו לתשמיש מסוים אבל עדיין לא השתמש בו. לדוגמא אדם הכין תכריכים למת אבל עדיין לא השתמש בהם, והרי תכריכים של מת אסורים בהנאה, אם כך מתעוררת שאלה, האם התכריכים נאסרים בהנאה משעת האריגה שלהם, כי הרי ארגו אותם עבור המת, והם נקראים תכריכי המת, או שהם עדיין מותרים בשימוש עד שישתמשו בהם בפועל, ורק אז הם ייאסרו ?

עוד דוגמא שנוקטת הגמ', אדם הכין כיס, נרתיק, כדי להניח בו תפילין, והרי ההלכה היא שאסור להשתמש בכיס של תפילין תשמיש של חול, לדוגמא להשתמש בזה בתור ארנק. עכשיו מה יהיה הדין אם אדם הכין כיס לתפילין אבל עדיין לא הכניס לשם את התפילין אפילו פעם אחת ?

בזה נחלקו אביי ורבא, לדעת אביי "הזמנה מילתא היא " ז"א שאותה הזמנה, אותו ייעוד של החפץ לתשמיש מסוים כבר מחיל עליו את הדינים של אותו תשמיש, לדוגמא, תכריכי המת ייאסרו בהנאה משעת אריגה, ולכיס התפילין כבר תהיה קדושה ולא יוכלו להשתמש בו שימוש חולין.

אך לדעת רבא - "הזמנה לאו מילתא היא" זאת שלאותה הזמנה, לאותו ייעוד של החפץ אין מספיק חשיבות, וכל עוד לא השתמשנו בחפץ בפועל בתשמיש שלשמו הוא הוכן, אפשר להשתמש בו לדברים אחרים.

וההלכה נפסקה, כרבא.