דף נו
*כלול בלשון הנדר.
א. מה כלול בלשון הנדר 1. הנודר מן הכסות מותר בשק יריעה וחמילה ואסור בפונדא פסקיא סקורטיא מעור קטבליא אנפליא פליניא מכנסים וכובע, וכן בשבת מותר לצאת לרה''ר מפני הגשמים בשק עבה כדרך הרועים וכן בסגוס עבה יריעה וחמילה אבל לא בתיבה קופה ומחצלת. 2. אמר קונם צמר עולה עלי מותר להתכסות בגיזי צמר וכן הדין באניצי פשתן, ולרבי יהודה הכל לפי זמן הנדר שאם היה לבוש צמר והצר ואמר קונם צמר עולה עלי אסור ללבוש ומותר לטעון, והטעון פשתן והזיע ונדר מותר ללבוש ואסור לטעון. 3. הנודר מן העליה מותר בבית, והנודר מהבית לר''מ מותר בעליה ולחכמים עליה בכלל הבית, וגבי צרעת איצטריך קרא לרבות עליה דהו''א דווקא מחובר בקרקע שנאמר אחוזתכם, והמוכר בית בביתי מראהו עליה אתי כר''מ וכן לרבנן והיינו מעולה שבבתים. 4. הנודר מן הדרגש מותר במטה ובנודר מן המטה פליגי אם דרגש בכלל מיטה, ודרגש להו''א ערסא דרגא וקשיא דלית ליה קרביטין אלא ערסא דצלא, וההבדל בין דרגש למיטה להו''א שמיטה סירוגה מעל גבה ולמסקנא סירוגה בגופה ולא בלולאות. 5. הנודר מן העיר אסור להכנס לעיבורה דילפינן מקרא ויהי יהושע ביריחו ומותר להכנס לתחומה שנאמר ומדותם מחוץ לעיר, והנודר מן הבית אסור רק מן האגף ולפנים אבל בבית המנוגע יש לצאת גם מחוץ למשקוף משום שנאמר ויצא מן הבית ומשמע מכולו.
שאלות לחזרה ושינון
א. מה נכלל בלשון הנדר (5)
ר"ן
דף נו ר"ן
א. למסקנת הגמ' במנחות דבית בביתי נותן גרוע 1. כר''מ ולא כרבנן, דעליה גריעא. 2. לרמב''ן אף כרבנן, ומ''מ לוקח ידו על התחתונה ולכן יכול להראות לו עליה דגריעא, וכן הלכה.