בדף היומי של היום (ראשון) במסכת מכות דף י"ב שנינו:
"תנו רבנן [שנו חכמים] "ומצא אותו גואל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם" (במדבר לה, כז) — מצווה היא ביד גואל הדם להורגו. ואם אין גואל הדם לקיים מצווה זו — רשות ביד כל אדם אחר שאינו גואל הדם להורגו, אלו דברי ר' יוסי הגלילי. ר' עקיבא אומר: רשות ביד גואל הדם להורגו, אבל כל אדם אחר – אם הרגו, חייב עליו.
הגאון האדר"ת זצ"ל, בספרו "זכור לדוד" (ערך "שליחות"), מעלה שאלה מעניינת:
בצעירותי נסתפקתי – האם רשאי גואל הדם למנות שליח לביצוע ההריגה? מצד אחד, אפשר לומר שכיוון שיש בידו מצווה (או רשות, לכל הפחות), ממילא יכול למנות שליח לבצעה. ומצד שני, לפי דעת ר' עקיבא – הרי שכל אדם אחר חייב אם הרגו, ונמצא שזו עבירה לגביהם, ולא שייך למנות שליח לעבירה.
ועוד הוסיף האדר"ת: גם לשיטת ר' יוסי הגלילי, שלפיה יש רשות לכל אדם, עדיין יש מקום להתלבט – האם יוכל הגואל למנות שליח, ואז תיחשב ההריגה כמצווה גם לשליח, מאחר שהוא פועל בשליחות גואל הדם.
בהמשך דבריו, האדר"ת מביא ראיה מדברי הרא"ש (גיטין פ"א סימן י"ג): שם כתב הרא"ש שבעל חוב שתפס חפץ במקום שיש בכך נזק לאחרים – לא קנה, ואפילו אם עשה שליח לתפוס במקומו – לא מועיל, שכן "לאו כל כמיניה לשוויה שליח לחוב לאחרים". ומכאן מסיק: אף גואל הדם אינו יכול למנות שליח, שכן ההריגה עשויה לפגוע באחר (ולא משנה אם זו מצווה או רשות).