דף כד
*נדר אדעתא דידן.
א. נדרי הבאי מותרין כגון שאמר קונם אם לא ראיתי נחש שגבו טרוף כקורת בית הבד, אבל גבי שבועה אסור כגון שאסר עליו בשבועה אם לא ראה בדרך זו כיוצאי מצרים, ואמרינן דאין לחוש שנשבע על דעתו וקרא כך לקן של נמלים כיון שנשבע אדעתא דידן. והשמועות 1. הנשבע בב''ד אומרים לו דע שאיננו משביעים אותך על תנאי שבלבך אלא על דעת המקום ועל דעתינו, ואתי לאפוקי להו''א הקורא לחתיכות עץ זוזי ולמסקנא לקניא דרבא שנתן למלוה מקל שבתוכו החוב ונשבע שפרע והמלוה רגז וזרק את המקל ונשפכו הזוזים ונמצא דקושטא אישתבע. 2. משה רבינו השביע את ישראל על דעתו והוצרך להשביעם על דעת המקום שמא יקראו אלוה לעבודה זרה ודחי שע''ז נקראת אלוה, ואמרינן דאין להוכיח ממשה כיון שיכל להשביע אחרת ונקט לישנא דלא טריחא, והלשונות: מצוות משמע מצות המלך, כל מצוות ציצית, תורה אחת, תורות תורת חטאת ואשם, תורות ומצוות, תורה כולה ע''ז החמורה, ולמסקנא ההוכחה מדלא השביע שיקימו ע''ז ותורה כולה או תרי''ג מצוות.
שאלות לחזרה ושינון
א. נדרי הבאי והשמועות בנשבע על דעת עצמו (2)
ר"ן
דף כד רן
א. עקריה לתנאיה: 1. לרשב''א דוקא בעם הארץ חיישינן. 2. לר''ן בכל גוני, ולא דמי ללא שמע דהתם התנאי והנדר ביחד ונודר לזרז את חבירו.
ב. כל נדרי 1. קאי לשעבר ולכן לר''ן הוי משובש. 2. הטור תיקן דהוי להבא, ולר''ן אכתי לא ראוי כדי שלא יקלו ראש.
ג. ביטול בתנאי קודם 1. בשבועות, פליגי הגאונים אי מהני. 2. בנדרים, לכו''ע מהני. 3. על דעת חבירו, ודאי לא מהני תנאי.
ד. כאילו התקבלתי 1. לרשב''א דוקא בקיום מעשה. 2. י''א אף בביטול מעשה, דנחשב דהשלים רצונו.
ה. ש''מ מהראיה האחרונה 1. פליגי רק בבתריתא. 2. ש''מ דרבנן וראב''י פליגי.
ו. הפירוש לא כלבא אנא 1. כיון שהמזמין אוסר את נכסי המוזמן. 2. בנותן לו מתנה מרובה ש''מ שעשה לו נייח נפשא.
ז. מייתינן מיתר על כן 1. לתי' ראשון אפשר לומר הכא לאו כלבא אנא, הדרינן מהא. 2. לתירוץ שני הו''א כיון דמיחד פת וכוס חמין הנדר בדווקא.
ח. למסקנא תירוץ לאו כלבא אנא 1. מדלא תירץ כן, ש''מ דנדחה. 2. נשאר, והכא קמ''ל דזירוזין אף דייחד פת וחמין.
ט. להלכה דפסקינן כראב''י 1. אף במקום שנותן לומר לאו כלבא שרי דהוי נדרי זירוזין. 2. ראב''י מודה דהוי נדר, ורק במתנה מרובה הוי זירוזין.