דף מח
*חיובי הבעל. *מסירת האשה לבעל.
א. התחייבויות המוטלות על הבעל 1. אמרינן במשנה דדעת רבי יהודה שאפילו עני לא יפחות משני חלילין ומקוננת, וזהו באורח דידה ולא דידיה, ופליגי האם עולה גם עמו אחר מיתה. 2. נשתטה מפרנסין את אשתו וילדיו ודבר אחר, ואם יצא למדה''י מפרנסין רק את אשתו כיון שיצא לדעת, ופליגי האם דבר אחר זהו רק תכשיט שלא תתנוול או גם צדקה. 3. אם צווה שלא יקברו מנכסיו, על אשתו רשאי כיון שלא מוטל על היתומין אלא על יורשיה, אבל על עצמו אינו רשאי.
ב. דיני מסירת האשה לבעל או שלוחיו 1. לרב לכל חוץ מתרומה, לרב אסי גם לתרומה, לשמואל לירושתה, ולר''ל לענין שכתובתה מאחר מנה. 2. בחצר סתמא, דידיה לנישואין ודידה ללין. 3. מסר האב מיתתה בחנק, דילפינן מקראי דסקילה בנערה המאורסה נערה ולא בוגרת, בתולה ולא בעולה, מאורשה ולא חופה, לזנות בית אביה ולא שנמסרה לשלוחין. 4. נמסרה ואח''כ מת הבעל לא חוזרת לבית אביה ככל נערה, וילפינן שנאמר ונדר אלמנה וגרושה, וכן אמרינן לגבי לזנות בית אביה, וכן מלשון נכנסה לרשות הבעל.
שאלות לחזרה ושינון
א. התחייבויות המוטלות על הבעל (3)
ב. מסירת האשה לבעל או לשלוחיו (4)