דף יז
*יו"ט הסמוך. *נאסר ועבר ואפה.
א. דיני יו''ט שסמוך לשבת או יו''ט 1. יו''ט שחל בע''ש אין מערבין עירובי תחומין ופליגי בעירובי חצירות דהוי דבר המותר לו, ונחלקו מהי ההלכה והאם רבי אתי לקולא או לחומרא. 2. יו''ט שחל בשבת לב''ש מתפלל שמונה ברכות דכל חדא ברכה בפ''ע ולב''ה מתפלל שבע שמתחיל ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע, ולרבי אף חותם מקדש השבת ישראל והזמנים כיון דשבת קדישא וקיימא וה''ה במוסף של ר''ח או חוה''מ, ופליגי האם ה''ה בערבית שחרית ומנחה או שמתפלל שבע ואומר מעין המאורע בעבודה. 3. בשני ימים טובים אפשר להניח עירובי תבשילין מיו''ט לחבירו ולהתנות, ופליגי בעירובי תחומין דהויא קניית שביתה, אבל אין אופין מיו''ט לחבירו אא''כ זהו צורך האפיה והבישול.
ב. מי שלא הניח עירובי תבשילין הוא וקמחו נאסרים ולכן צריך להקנות את קמחו לאחרים ואז יוכלו לאפות עבורו, ובעי בעבר ואפה האם מותר לאכול בשבת. והשמועות 1. מי שלא הניח עירובי תבשילין תקנתו שיקנה את קמחו לאחרים, ודחי דתני תקנתא דהתירא ולא דאיסורא. 2. מי שנאכל עירובו קודם שאפה מותר לבשל ליו''ט ואם הותיר יהא לשבת ואם הערים אסור, ודחי דהערמה חמירא ממזיד או כחנניה בדעת ב''ש שצריך אפוי מבושל וטמון ולא סגי בתבשיל אחד. 3. המעשר פירותיו בשבת בשוגג יאכל ובמזיד לא יאכל, ודחי דלמא יש לו פירות אחרים. 4. המטביל כליו בשבת רק בשוגג ישתמש בהן, ודחי דלמא יש לו בגדים אחרים או דאפשר להשאיל. 5. המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל, ודחי איסורא דשבת שאני דחמיר שענשו בסקילה.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני יו"ט הסמוך לשבת או ליו"ט (3)
ב. מי שלא הניח עירובי תבשילין ועבר ואפה והשמועות (5)