פרק רביעי- טרף בקלפי
דף לט
*סדר הגורל. *בית המקדש.
א. סדר הגורל 1. הכה''ג טרף בקלפי, כדי שלא יכוון ע''מ שיצא של שם בימין כמו בימי שמעון הצדיק, לכן הקלפי החזיקה רק מקום לשתי ידים. 2. היתה של חול כיון שלא עושים כלי שרת מעץ, ולא עבדינן של כסף או זהב דהתורה חסה על ממונם של ישראל. 3. משנתינו כר''ח סגן הכהנים דתפקיד הסגן רק אם הכה''ג נפסל אבל הגורל נעשה ע''י שתי ידיו של הכה''ג, ואם של שם עלה בימינו הסגן אומר אישי כה''ג הגבה ימינך ואם עלה בשמאל ראש בית אב אומר הגבה שמאלך, ולרבי אליעזר נעשה ע''י ימינו של הסגן ואם של שם עלה בימינו של הסגן אז ראש בית אב אומר לכה''ג דבר מילך לומר לה' חטאת.
ב. בית המקדש 1. בארבעים השנים ששימש שמעון הצדיק היה תמיד גורל עולה בימין, לשון של זהורית הלבין, נר מערבי דולק, אש המערכה התגבר והביאו רק שני גזירי עצים למצוה, נשתלחה ברכה בעומר ושתי הלחם ולחם הפנים ואכלו כזית שבעו והותירו, ונכנס עמו לקה''ק זקן לבוש לבנים ויצא עמו ובשנה שנפטר היה לבוש שחורים ולא יצא עמו, ואחרי הרגל חלה שבעה ימים ומת ומאז הכהנים נמנעו מלברך בשם המפורש. 2. ארבעים שנה קודם החורבן הגורל לא עלה בימין, והלשון של זהורית לא הלבין, נר המערבי לא דלק ודלתות ההיכל נפתחו מאליהן עד שגער בהן רבן יוחנן בן זכאי ואמר להיכל מפני מה אתה מבעית עצמך. 3. ביהמ''ק נקרא לבנון על שמלבין עוונותיהם של ישראל, ונקרא יער על שלבלבו בו מגדים של זהב. 4. הקולות, הכה''ג הזכיר את שם המפורש עשר פעמים שלשה פעמים בכל אחד משלשת הוידויים ואחד בשעיר המשתלח ואמר את השם ונשמע קולו ביריחו מרחק עשר פרסאות, וציר דלתות ההיכל נשמע במרחק שמונה תחומי שבת. 5. מריח הקטורת עזים שבירחו התעטשו, נשים לא הוצרכו להתבשם ואפילו כלה שבירושלים לא הוצרכה להתקשט והריח נשאר מאות רבות של שנים בכתלי משכן שילה.
שאלות לחזרה ושינון
א. סדר הגורל (3)
ב. בית המקדש (5)