דף עז
*דיני מדות. *השיעור בלחמי תודה.
א. המשנה מביאה שהתודה היתה חמש סאין ירושלמיות שהן שש סאין מדבריות, והתחלקה חציה לעשר חלות החמץ וחציה לשלשים חלות המצה. והגמ' מייתי שמועות בדיני מדות 1. הא דאיפה שלש סאין, שנאמר האיפה והבת תוכן אחד יהיה, ובת שלש סאין להו"א שנאמר מעשר החומר הבת וקשיא דלא ידעינן מה שיעורו של חומר, ולמסקנא שנאמר מעשר הבת מן הכור. 2. שמואל קאמר דאין מוסיפין על המדות ועל המטבע יותר משתות וכן אין להשתכר יותר משתות, להו"א משום: הפקעת השערים, אונאה, או פסידא לתגרא, ולמסקנא הויא גזיה"כ, דדרש מהפסוק שהמנה ששים סלעים דהיינו מאתים וארבעים זוז וש"מ: מנה של קדש כפול היה, ומוסיפין על המדות עד שתות מלבד.
ב. השיעורים בחלות תודה ומנין 1. והקריב ממנו אחד מכל קרבן, אתי שיהיו בכלי אחד ואין ליטול פרוס או מאחד על חבירו. 2. התרומה לכהן אחד מעשרה שנאמר תרומה לה' וילפינן מתרומת מעשר, להו"א דבתרוייהו אין אח"כ תרומה וקשיא נילף מביכורים שנאכלים במקום קדוש, ולמסקנא בגז"ש ממנו, ובעי האם חייבים עליה מיתה וחומש ומדמעת. ואין ללמוד מתרומת מדין שאינה נוהגת לדורות, ולא מתרומת חלה שלא נאמר בה ממנו. 3. השיעור עשרון לכל חלה ילפינן בגז"ש לחם משתי הלחם הבאים חמץ עם הזבח, ומקשינן נילף מלחם הפנים דכשר אף מחו"ל ומהישן, ולמסקנא הלימוד מיתורא דתביאו, והויא בעשרונות דבהם דיבר הכתוב. 4. המצה באה עשרה עשרונים לשלשים החלות, אם דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד ביהקש ילפינן שנאמר על חלות לחם חמץ, ולמ"ד דאינו תביאו ריבויא. 5. ילפינן שיש בתודה שלשה מינין, שנאמר חלות מצות ורקיקי מצות סולת מרבכת.
שאלות לחזרה ושינון
דף עז
א. השמועות בדיני המדות (2)
ב. השיעורים בחלות תודה ומנין (5)
דף עח
*מיני החלות במנחות. *קידוש לחמי התודה. *שמונים חלות.
א. ממה באו המנחות השונות 1. בשבעת ימי המילואים הביאו חלות שנאמר חלת מצה, רקיקין, ורבוכה להו"א שנאמר לחם שמן ודחי דלמא עוגת שמן קרוש ולמסקנא מהיקש חינוכו להמשחו. 2. כה"ג הנמשח מביא עשרון סולת למנחת חינוך ועשרון לחביתין, ואם לא עבד בתור כהן הדיוט עליו להביא עוד עשרון. 3. לחמי נזירות ילפינן מתודה בגז"ש שלמיו, ורק חלות ורקיקין שנאמר בהם מצות או מכלל ופרט, ובאות ששה עשרונות ושני שליש עם רביעית שמן.
ב. דיני קידוש לחמי התודה 1. השוחט את התודה ולחמה היה חוץ לחומה לא קדש הלחם, ואם הלחם היה בהר הבית לר"ל פסול ולר"י כשר ופליגי האם על היינו בסמוך. וכן נחלקו האם פסול של שוחט פסח על החמץ זה דווקא כאשר החמץ עמו בעזרה, וקמ"ל התם דבכל מקום שנמצא הוי איסור. 2. שחטה עד שלא קרמו בתנור כל הלחמים לא נתקדשו דבעינן חלות, ויוצאין במצה נא או שאפויה באלפס בפסח וה"ה בתודה בגז"ש מצה, וקמ"ל דלא נחשב למצה פרוסה.
ג. שחט תודה על שמונים חלות, לחזקיה קדשו ארבעים מתוך שמונים ולר"י פסולה. והמחלוקת 1. אמר שיתקדשו ארבעים מתוך שמונים, לכו"ע קדשו. 2. לא יתקדשו ארבעים אא"כ יקדשו שמונים לכו"ע לא קדשי. 3. פלוגתייהו: בסתמא, האם מכוון לאחריות או לקרבן גדול. 4. לכו"ע מכוון לקרבן גדול, ופליגי האם כלי שרת מקדשין שלא מדעת. 5. לכו"ע מקדשין, ופליגי האם סכין אף שאין לה תוך מקדשת ככלי שרת. 6. לכו"ע אין מקדשין אלא מדעת, ופליגי האם סכין כיון שמקדשת בלא שיש לה תוך אלימא מכלי שרת.
שאלות לחזרה ושינון
דף עח
א. ממה באו המנחות השונות (3)
ב. דיני קידוש לחמי התודה (2)
ג. המח' בשחט תודה על שמונים חלות, המקרה ובמאי פליגי (6)