דף יז
*לאכול דבר שדרכו להקטיר. *המח' להניח.
א. דין מחשבת אכילה על דבר שדרכו להקטיר 1. ר"א פוסל, שנאמר ואם האכל יאכל דמשמע להשוות מחשבת אכילת אדם ואכילת מזבח, ופליגי בדעתו האם מחייב כרת נמי או לא. 2. חכמים פוטרים וסברי דקרא אתי לחייב על מחשבת הקטרה בלשון אכילה או לשיעור כזית.
ב. אמרינן בברייתא דמחשבת אכילה על הדם או האימורין לחכמים כשר ולר"א פסול ולהניח מדמו למחר ר"י פוסל ולר"א אף בזו ר"א פוסל. וקשיא כיון דר"י גם פוסל אליבא דר"א במאי פליגי ר"א ור"י 1. פליגי האם ר"א מחייב כרת אבל בלהניח לכו"ע פסול בלבד. 2. לכו"ע ליכא כרת, ופליגי בדין להניח דלת"ק לכו"ע כשר לר"א מחלוקת ולר"י לכו"ע פסול. ואף שר"א בן שמוע אמר ליוסף הבבלי דר"י פוסל רק לפי ר"א, החזיר לו אבידתו בכך שאמר לו שיש שם פסלות בעלמא.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני מחשבת אכילה על דבר שדרכו להקטיר (2)
ב. במאי פליגי ר"א ור"י בדין מחשבה להניח (2)