דף מא
א. לרב חנן עדי נערה המאורסה שהוזמו לא נהרגין, מתוך שיכולים לומר לאסרה על בעלה באנו. ומקשינן 1. בעינן התראה, באשה חבירה וכר"י בר"י דהתראה נצרכת רק להבחין בין שוגג למזיד. 2. הויא עדות שא"א להזימה, ה"נ קאמר דאף היא אינה נהרגת. 3. א"כ כיצד שייך שאשה חבירה תיהרג על זנות, כשזינתה וחזרה וזינתה מאותו אחד דא"א לומר שבאו לאסרה על בועל שני, או שזינתה מקרוביה. 4. הקמ"ל בנערה המאורסה, דיכולים לטעון שבאו לאסרה על בעלה אפילו שעדיין אינה יושבת תחתיו.
ב. לרב חסדא אם נמצאה סתירה בבדיקות במה הרג אינו נכון, ובסתירה בכלי ההורג הרי זה נכון. ומקשינן 1. כליו שחורים או לבנים אינו נכון, בסודר שחנקו בו. 2. סנדלים שחורים או לבנים, כשבעט בסנדלו והרגו. 3. בן זכאי שבדק בעוקצי תאינה, כשמעידים שתלש בשבת. 4. ברייתא דאיירי שהרגו תחת תאנה, כששפדו בייחור של תאנה. 5. שאלם האם עוקציה של התאינה היו גסין או דקין, ותירץ למסקנא לבן זכאי בדיקות מעכבי כמו חקירות. וזהו ריב"ז, ואמר זאת כשהיה תלמיד היושב לפני רבו.
ג. השמועות בקידוש לבנה 1. מברכין על הלבנה עד שתתמלא פגימתה, ופליגי אם עד שבעה ימים או ט"ז. 2. לא מברכים עליה דיין האמת בחסרונה והטוב והמטיב במילואה, כיון דהכי דרכה. 3. המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה דילפינן בגז"ש זה, החדש הזה וזה אלי. 4. הלכך צריך לאמרה מעומד. 5. נוסח הברכה, בא"י מחדש חדשים, ובבבל אשר במאמרו וכו'.
ד. כשלא הגיעו להכרעה, אומרים נזדקן הדין 1. היינו קש דינא שעמוק הוא, ואומרים כן בדיני נפשות ולא בדיני ממונות, והגדול שבדיינים אומרו שעדיף להתביש מעצמו מאשר מאחרים. 2. היינו חכם דינא שעמדנו על בוריו, ואומרים כן בדיני ממונות ולא בנפשות, והגדול אומר כן אף שמשבח את עצמו משום דכל מילי דב"ד רמיא על הגדול.
הדרן עלך פרק חמישי דסנהדרין!
שאלות לחזרה ושינון
א. הדין בעדי נערה המאורסה שהוזמו, והקושיות (4)
ב. דעת רב חסדא באיזו סתירה בבדיקות אמרינן דאינו נכון, והקושיות (5)
ג. ההלכות שנאמרו בקידוש לבנה (5)
ד. מתי שלא הגיעו להכרעה אומרים נזדקן הדין, מהו, מי אומרו ובאיזה דין (2)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com