דו"ח מיוחד שחיבר מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, שהוקם על-ידי אגף המודיעין בצה"ל ופועל תחת מרכז השליטה במשרד הבריאות, מתריע היום (חמישי) בדו"ח מיוחד מפני חוסר הבהירות לגבי שכיחותם של סיבוכים מאוחרים בילדים שנדבקו בנגיף הקורונה.
מאז התפשטות מגיפת הקורונה, מחקרים רבים קבעו כי אמנם ילדים נדבקים בנגיף - אך ברוב המוחלט של המקרים, הם צולחים את המחלה בקלות. לפי הדו"ח, ילדים הנדבקים בנגיף הקורונה, חווים ברוב המוחלט של המקרים מחלה קלה בלבד, כאשר הסיכון ממחלה זו מוערך בעבורם כסיכון נמוך.
אלא שלאחרונה מתרבים הדיווחים על ילדים שנדבקו בנגיף הקורונה ואשר סבלו מסיבוכים מאוחרים - לאחר ההחלמה. "עם זאת, לפי שעה, קשה מאוד לאמוד את שכיחותן של תופעות אלו", מדגישים מחברי הדו"ח, ומדגישים כי "לעת עתה, מסתמן שמדובר בתופעות נדירות".
הדו"ח, מפרט באלו סיבוכים מדובר ומציין כי "הסיבוך המאוחר המוכר והנחקר ביותר בילדים הוא תסמונת דלקתית רב מערכתית (PIMS) המאופיינת בחום ממושך וסימני אי-ספיקה של איברים שונים שעלולה להסתמן גם כמחלה סוערת ומסכנת חיים". מחברי הדו"ח מדגישים כי השכיחות המדויקת של התסמונת הזו, אינה ברורה ונעה בין אחד לכמה מאות מקרים לבין אחד לכמה אלפי מקרים של ילדים חולי קורונה. "בישראל, דווחו עשרות בודדות של מקרים עד כה, המעלים שכיחות נמוכה יותר מהמדווח בחו"ל".
לצד זאת, מפרט הדו"ח כי "עם העלייה במספר הילדים חולי הקורונה שהחלימו, מצטברים דיווחים מועטים על סיבוכים מאוחרים נוספים בקרבם כגון סוכרת, תסמונות נוירולוגיות נדירות וכן על ילדים שהחלימו הממשיכים לסבול, בדומה למבוגרים, מתופעות מתמשכות בלתי ספציפיות כגון עייפות, קושי בריכוז, קשיי נשימה וכאבים".
לפי שעה, הידע אודות תופעות אלו מוגבל ומתבסס על דיווחי תקשורת ודיווחי מקרה ספורים, שפורסמו בספרות המדעית, אך מסתמן כי במרבית המקרים של סיבוכים מאוחרים שדווחו בקרב ילדים מחלימים, תסמיני מחלת הקורונה הראשונית היו קלים והיה מדובר בילדים בריאים.
מחברי הדו"ח מציינים כי מאחר ומדובר במחלה חדשה וכפי הנראה מדובר בתופעות נדירות הרי ש"מתוך עקרון הזהירות המונעת, יש לפעול לצמצום היקף התחלואה בקרב כלל שכבות הגיל בארץ, לרבות בקרב ילדים, בכפוף לשיקולים נוספים. לכל הפחות מומלץ לשקלל בקבלת ההחלטות על הקלה בהגבלות הקשורות בילדים, את מרכיב הסיבוכים המאוחרים, הגם שהיקפו אינו ברור".
הצגת כל התגובות