החיים מתחלקים לשניים: לפני שהיו לך ילדים, ואחרי. לפני, יכולת לראות תינוק של חברים מתהפך ולמלמל "איזה חמוד", מבלי להקדיש לכך יותר משלוש שניות מחשבה. אחרי? את מוצאת את עצמך שוכבת על השטיח, מגלגלת את התינוק מצד לצד, מציגה לו צעצועים צבעוניים, ובסוף משחדת אותו במוצץ – רק שיעשה כבר את התהפכות הבכורה. מה קרה? למה כל הורה הופך פתאום למאמן אישי של תינוק שמתכונן לתחרות קרב רב התפתחותי?
זה לא את, זו החברה (והשכנות במכולת)
ברגע שתינוק נולד, גם ההשוואות מתחילות. את הולכת למכולת והשכנה שואלת בחיוך תמים: "אז הוא כבר מתהפך? כי שלי התחילה להתגלגל כבר בגיל שלושה חודשים!". באירועים משפחתיים הדודים מספרים איך התינוק שלהם כבר עומד עם תמיכה, וסבתא מוסיפה ש"פעם ילדים למדו הכל לבד, בלי כל המזרנים המתוחכמים האלה". ואת? את יושבת שם ותוהה – למה שלי עדיין בוהה במנורה?
האם יש לך סיבה לדאגה?
קודם כל, נשימה עמוקה. מחקרים מראים שטווח ההתפתחות התקין רחב מאוד. לפי מסמך של IACAPAP, ארגון בינלאומי לבריאות הנפש בילדים, קצב ההתפתחות משתנה מילד לילד ואין הכרח שכל התינוקות יעמדו בדיוק באותם אבני דרך בזמן זהה.
גם מרכז טאוב למחקר חברתי קובע שהשנים הראשונות קריטיות להתפתחות, אבל מזהיר שההבדלים בין ילדים הם נורמליים ולא מעידים בהכרח על בעיה.
אז מתי באמת צריך לדאוג?
אם ילדך עדיין לא זוחל בגיל שנה או לא יושב לבד אחרי גיל תשעה חודשים, מומלץ להתייעץ עם רופא ילדים או פיזיותרפיסט. אבל אם הוא פשוט לוקח את הזמן, יתכן שהוא מתכנן להיות ילד רגוע (להבדיל מהאמא שלו, שמחפשת "תרגילים להאצת זחילה" בגוגל בשלוש בלילה).
איך לא להשתגע מהמרדף ההתפתחותי?
- השוואות זה נחמד, עד שזה לא – תזכרי שכל ילד מתפתח בקצב משלו. דודי אולי זוחל בגיל חמישה חודשים, אבל יכול להיות שהוא יתעקש על חיתול עד גיל שלוש.
- התמקדי במה שהילד שלך כן עושה – אולי הוא עוד לא מוחא כפיים, אבל הוא גאון בלזרוק מוצץ בדיוק כשאת כבר רוצה לישון.
- אל תשכחי ליהנות – ההתפתחות קורית גם בלי שתמדדי כל תנועה, והכי חשוב: תני לילד להוביל את הדרך.
בקיצור, אם התינוק שלך עוד לא התהפך בזמן שהאחיינית כבר רוקדת עם פעמונים – תנשמי עמוק. בסוף כולם הולכים, מדברים, רצים – ושום ראיון עבודה לא יתחיל בשאלה: "באיזה גיל זחלת?".
