"הלכה ב-60 שניות": הפוסק הגאון רבי בנימין חותה מגיש מדי בוקר ב'כיכר השבת' פינת הלכה יומית קצרה ואקטואלית, המתמצתת את פרטי הדינים והמנהגים.
ובפינה היומית: דיני ברכת המצות לאחר הפסח.
מצות רכות - בין בפסח ובין אחרי פסח זה "המוציא", זה לחם, זה פיתה רגילה - רק זה לא חמץ. המוציא כל הזמן.
מצות קשות - המרובעות, המכונה, או עבודת יד, בפסח, לכולם זה "המוציא" כי זה הלחם שלנו אין לחם אחר. אחרי פסח, יש לנו לחם אחר, אז הם נהפכים ל"פת הבאה בכיסנין" כמבואר בשולחן ערוך סימן קס"ח דבר שהוא נכסס, שהוא קשה, בייצור שלו הוא קשה - ברכתו "מזונות", לספרדים המצות הקשות אחרי פסח זה "מזונות".
מתי זה אחרי פסח? מיום אחרי פסח בבוקר. מוצאי פסח בלילה - עדיין זה "המוציא" כי לא מצוי כל כך לחם, אז זה הלחם שלנו. בבוקר כבר מצוי, אז הברכה של המצות נהפכה ל"מזונות".
מה קורה אם לקחתי מצה קשה והרטבתי אותה - אני מתייחס אליה כרכה או קשה? הלכה למעשה, ברכתה נשארה "מזונות" כי מזונות לא נהפך להמוציא.