אשתי שאלה אותי - "אני שמנה?", התשובה שהשבתי לה פתחה את שערי הגיהנום

היה זה לפני כמספר חודשים, הגיע אליי יהודי יקר וכך סיפר לי: "אני נשוי זה חמש שנים. אנחנו חיים טוב ברוך השם, אולי לא הזוגיות הכי מושלמת, אבל אנחנו חיים די טוב.

נכון, זה חשוב מאוד שאדם חשוב לו מהגוף שלו ומהנראות שלו. אבל כאשר זה נהפך לאובססיה וזה הדבר הכי חשוב לי בחיים, מפה הדרך לתהום היא מאוד מהירה.

לא צריך להגיע לאנורקסיה ממש ח"ו, אני שומע סיפורים ממש דברים שלא ייאמנו על נשים ובחורות שממש עסוקות בצורה אובססיבית מסביב לנושא ההרזיה. זה כולל שקילה במשקל כל הזמן וייסורי מצפון על הנראות, הרגשה של אני לא נראה טוב. כך גם הביטחון העצמי יורד מאוד ומתחיל דיכאון חרדות ושאר מרעין בישין.

זה קורה בגלל שהחברה יוצרת את זה כלחץ חברתי, גם בגלל חוסר הבנה מה הוא בית המקדש הפרטי שלי הגוף או הנשמה, וזה מחלחל מהציבור הכללי לציבור שלנו. וגם משפטים שהורים אומרים לפעמים: את חייבת להרזות! מי ייקח אותך לחתן?! זה לא בריא לך! לחץ חברתי בעיקר סביב שידוכים.

לפעמים זה יכול לקרות מהאמא שמראה דוגמה לא טובה לילדים, שזה אומר שהיא עסוקה רק בנושא הזה והיא אומרת כל הזמן: "אל תאכלי את זה ואל תאכלי את זה, זה משמין ולא בריא".

התנהגות של בני הבית ומשפטים כמו: "את זה אני לא אוכל, אני גם ככה שמנה", זה גם יוצר התפתחות של הבעיות האלו.

חשוב לי להדגיש - זה טוב שאדם אכפת לו מהגוף שלו מהנראות שלו ומהבריאות שלו, אבל כאשר זה נהפך ללא מאוזן מתחילות בעיות.

תמיד צריך איזון בין הנשמה לגוף ולנפש, הנשמה צריכה את האוכל שלה, הגוף צריך את האוכל שלו, וגם הנפש צריכה את האוכל שלה כאשר אין איזון מתחילות בעיות.

לצערי הרב היהודי שהיה אצלי בנוגע לאשתו סיפר לי שהיא הייתה צריכה להתאשפז במחלקה להפרעות אכילה לאחר סיכון של ממש לחייה.

זה עצוב מאוד לכן בדברים האלו חשוב להיות מודע ולהיות תמיד עם יד על הדופק.

לא לטמון את הראש בחול ולומר לי זה לא יקרה, חשוב מאוד לעורר את המודעות לנושא ובפרט בקרב בנות צעירות.

אני מביא כאן מספרי "עשר דקות לפני שהולכים לרופא" מה זה בדיוק הפרעות אכילה ומה האבחון לכך.

הפרעות אכילה

הפרעת אכילה גורמת לאדם הסובל ממנה נזקים גופניים ונפשיים, ועלולה לגרום אף למוות.

הפרעות אכילה מופיעות בעיקר בקרב נשים.

הסיבה העיקרית להפרעת אכילה היא פחד להיות שמנים. הסובלים מהפרעה זו מסתכלים

על גופם כשמן מאוד, אף שהם רזים.

יש סוגים שונים של הפרעות אכילה: אנורקסיה, בולימיה, אכילה כפייתית.

אנורקסיה: הסובלים מאנורקסיה פוחדים שישמינו, ולכן עושים דיאטה קיצונית עד שהם שוקלים פחות מ-85% מהמשקל הרצוי. לכן במקרים מסוימים יכולה הפרעה זו לגרום גם למוות ח"ו.

ישנם שני מצבים באנורקסיה:

1. האדם אינו אוכל כמעט, צם ומבצע פעילות גופנית קיצונית כדי לרזות.

2. שילוב של אנורקסיה עם הפרעת בולימיה, שבה האדם אינו אוכל כמעט, צם ומבצע פעילות

גופנית קיצונית כדי לרזות, אך לפתע נכנס לבולמוס אכילה, צורך כמויות אדירות של אוכל,

ואחרי זה מקיא את האוכל ועושה פעילות גופנית קיצונית כדי להוריד את מה שהעלה.

יש 4 רמות של אנורקסיה, מהקל אל החמור. רמת החומרה נקבעת על פי מדד מסת הגוף

(BMI) - כמה האדם הוריד במשקל מתחת למדד של ה-BMI.

אנורקסיה קלה - BMI בטווח 17-17.99

אנורקסיה מתונה - BMI בטווח 16-16.99

אנורקסיה חמורה - BMI בטווח 15-15.99

אנורקסיה קיצונית - BMI פחות מ-15

על פי ה-DSM (מדריך לאבחון הפרעות נפשיות) צריכים להתקיים 4 התסמינים הבאים כדי לאבחן הפרעה זו:

1. לא מוכנים לשמור על משקל תקין בשום אופן, עד שמגיעים ל-85% פחות מהמצופה.

2. פחד עצום מעלייה במשקל ומהשמנה, אף שהם בתת משקל.

3. הפרעה בתפיסת משקל הגוף או צורת הגוף, ומצבו. הם חושבים שהם שמנים, אף

שבמציאות הם בתת משקל.

4. בקרב נשים או נערות - הפסקה בפעילות ההורמונלית.

בולימיה: בולימיה היא מצב שבו האדם מקבל התקפי בולמוס אכילה, אוכל כמויות אדירות ואחרי כן

מבצע פעולות כדי להוציא את האוכל שאכל, באמצעות הקאות, שלשולים, פעילות גופנית

מאומצת.

ישנם שני מצבי בולימיה:

1. אחרי הבולמוס האדם מבצע פעולות כגון הקאה ושלשולים כדי להוציא את האוכל שאכל.

2. מבצעים פעילות גופנית קיצונית או צום, אבל לא פעולות שגורמות שהאוכל יצא החוצה.

אבחנה על פי ה-DSM:

אבחנת בולימיה ניתנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:

התקפי אכילה חוזרים:

1. צריכת כמות מזון ענקית מזו שהיו צורכים אנשים אחרים באותו משך זמן ובאותן נסיבות.

2. חוסר שליטה בזמן ההתקף על מה שאוכלים וכמה אוכלים.

3. התנהגות מפצה, חוזרת ונשנית, כדי להוריד במשקל: צום, הקאות יזומות, פעילות גופנית

קיצונית, שימוש בחומרים משלשלים ועוד.

4. התקפי האכילה צריכים להתקיים במשך שלושה חודשים לפחות, ולפחות פעמיים בשבוע.

5. ההערכה העצמית תלויה באופן מוגזם במשקל ובצורת הגוף.

6. התסמינים אינם מגיעים במהלך אפיזודה אנורקטית.

בשורות טובות ורפואה קרובה לבוא.

שבת שלום לכל עם ישראל הקדושים.

לתגובות: machon.rot@gmail.com