אומרת הגמרא: "ואישה מספרת עם בעלה" – מסביר רש"י: שוכבים ומספרים זה עם זה. חדר השינה הוא המקום הפרטי של ההורים. כאשר הילדים 'פולשים' אליו הם פוגעים במרקם העדין של הזוגיות.
הם 'נושמים' על חשבון הוריהם, פשוטו כמשמעו!
הלילה הוא אבן יסוד בהתפתחותו התקינה של הילד. זהו הזמן שלו לגדול ולהתפתח, זהו הזמן שלו 'לקלוט' את אשר למד משך היום, לעבד נתונים ולהחכים. מיטת הילד כמו גם חדר הילדים כולו הם השטח הפרטי שלו.
כאשר ילד ישן במיטתו זו ההזדמנות שלו להיפרד מהיום שחלף, 'לעכל' את החוויות הנעימות ושאינן נעימות שחווה, להתמודד בכוחות עצמו עם הדמיונות והפחדים שלו ולחזק את חוסנו הנפשי.
איך נעזור לילד שלנו להתרגל לישון במיטתו?
1. הזמן: יש לבחור עיתוי מתאים. (לא כשמתחיל גן / לא כשנולד תינוק / לא כשנגמל מחיתול או ממוצץ / לא כשלא חש בטוב וכדומה)
2. החלטה: לאחר שהחלטנו יש לנהוג בעקביות לכל אורך התהליך. גם אם הילד בוכה ומסרב לישון במיטתו אין להיכנע לו ולעייפות שלנו ואין להתייאש. סבלנות!
3. הסברה והכנה: יש לשתף ולהכין את הילד לשינוי. יש להסביר לו במשך היום ולא לפני השינה, כי מעתה והלאה הוא יישן במיטתו. על המסר להיות ברור וחד משמעי. אין משחקים. נקודה! אין להרדים את הילד במיטת ההורים ולהעבירו ישן למיטתו.
4. רוגע ונחת: אין להתעצבן. יש לשים לב שהילד לא יפרש את השינוי כעונש. אם הוא מופיע באמצע הלילה יש לקום, לתת לו יד ולקחת אותו למיטתו ברוגע ובנחת.
יש להזכיר לו בלחש: "אמרנו שכל אחד ישן במיטה שלו, נכון?" אם הילד בוכה יתכן שחלם חלום רע ולכן יש לחבקו ולנשקו ולהשיבו למיטתו רגוע ומפויס.
5. יוצרים טקס: תעשו סיבוב בבית ותראו לו: כאן אבא ואימא ישנים וכאן אתה ישן. הנה החדר שלך, המיטה שלך, הכרית והשמיכה שלך. החדר שלנו קרוב לחדר שלך. לאט לאט נכניס אותו לשגרה, השגרה נותנת ביטחון.
6. חפץ מעבר: כדאי להביא לו למיטה בובה, דובי, משחק, מוצץ או כל חפץ חביב שיכול לעזור לו להירדם. מומלץ לספר לו סיפור נחמד כשהוא במיטתו .
7. בהדרגה : שלב ראשון , בימים ראשונים לשבת לידו עד שיירדם. שלב שני, להיכנס ולצאת מדי פעם לחדרו כדי שיחוש שאנו זמינים ונגישים עבורו תמיד.
8. נוכחות: תציגו נוכחות בסביבתו על ידי השמעת קול, מגע, ליטוף ומעט אור, כך הוא יירגע ויצליח לישון ביתר קלות.
9. נחישות ורגישות: לא לוותר אפילו פעם אחת! הילד ישן אך ורק במיטה שלו. מדי פעם הוא יבחן אתכם, עד כמה אתם החלטיים.
10. עידוד: הערכה כנה ומתן פידבק מודגש. אתה גדול! אתה עצמאי! אתה חכם! אפשר לעשות מבצע ולתת לילד פרס קטן על כך שהוא עומד במשימה. זכרו: מה שטוב להורים טוב גם לילד!
]]>
