מפגשים עם המשפחה הם אחת מההנאות הגדולות שיש בחופש, במיוחד אם אתם לא מתראים לעתים קרובות. זו הזדמנות להתעדכן עם בני דודים, לראות כמה ילדיהם גדלו ולהזכר בחוויות העבר וזה יכול להיות גם זמן טוב לבדוק את ההורים והסבים שאולי לא נראים חדים כמו פעם - בדגש על אלו שגרים לבד ואין מישהו שרואה אותם באופן יומיומי.
"אם לא ראיתם את סבכם הקשיש מזה זמן מה, יתכן שתבחינו בשינויים בזיכרון שלו ובהתנהגותו, שידאיגו אתכם", אומר גרגורי ג'יצ'ה, פרופסור לנוירולוגיה במרכז להזדקנות, אוניברסיטת קנטקי סנדרס-בראון.
כן, זה סופר לא נוח לפקפק במצבו הנפשי של מישהו - במיוחד הורה או בן משפחה קרוב אחר, אבל אם אתם חושדים שיש בעיה, חשוב לעודד אותם לפנות לרופא. סיבה אחת? בשליש מהזמן, אומר ד"ר ג'יצ'ה, בעיות זיכרון או קוגניציה נגרמות כתוצאה ממשהו שאינו מחלת האלצהיימר.
"לפעמים אנו מגלים כי חולה פשוט זקוק לתרופה לבלוטת התריס או שיש לו מחסור בוויטמין מסוים ואנחנו יכולים לטפל במצבים אלו בקלות", הוא אומר. "בפעמים אחרות אנו מגלים כי חולה עבר אירוע מוחי, שיש לטפל בו בצורה שונה לחלוטין".
גם אם הבדיקות הרפואיות אכן מראות כי יקירכם נמצא בשלבים המוקדמים של דמנציה, אישור יכול לעשות את ההבדל הגדול: יתכן ויהיה צורך לבצע לו התאמות כדי שיתמודד טוב יותר עם בעיות הזיכרון שלו - כמו למשל, לשבץ עבורו תרופות יומיות בתוך קופסא שמונה שבעה תאים כנגד שבעת ימי השבוע, בכדי להבטיח שלא יפספס נטילת מנה, או לשכור עבורו עוזר שיסייע לו במשימות בסיסיות.
לאחר קבלת אבחנה לדמנציה ניתן גם לבחון אפשרויות של תרופות למיניהן. "ככל שנתחיל מוקדם יותר לתת תרופות לבעיות זיכרון, כן יטב בטווח הרחוק", אומר ד"ר ג'יצ'ה. "הן לא מרפאות את המחלה ולא ישנו את אורך חייו של אדם, אבל הן אכן מועילות לאנשים לתפקד ברמה הרבה יותר גבוהה לפרק זמן הרבה יותר ארוך".
כמובן, ירידה קוגניטיבית מוקדמת אינה תמיד ברורה ועלול להיות קשה לדעת מהו באמת סימן האזהרה לדמנציה ומהו סימן רגיל להזדקנות. אז להלן כמה דגלים אדומים, לצפייה ולהאזנה:
חזרה על דברים. זה נורמלי שהזיכרון של האדם נחלש בהזדקנותו, אומר ד"ר ג'יצ'ה, ויכול להיות שזה נורמלי שמישהו יספר סיפור או ישאל שאלה שוב - אם הוא יתפוס את עצמו ויכיר בטעות. "כשהוא חוזר על משהו ונראה לא מודע לחלוטין לכך שכבר דן בו בעבר, זה הזמן לשאול, 'האם נתקלת בבעיות זיכרון?", הוא אומר.
אישיוז עם מתכונים. כישורי פתירת בעיות יכולים להדרדר אצל מישהו הסובל ממחלת האלצהיימר. ביצוע הוראות שלב אחר שלב או ביצוע חישובים פשוטים, עלולים להפוך למבלבלים.
הליכה לאיבוד במקומות מוכרים. זה נורמלי שאדם קשיש יחוש מבולבל כאשר הוא נמצא במקום חדש - אבל אם הוא מתקשה לבצע משימות מוכרות או לנווט במיקומים מוכרים, זה יכול להיות סימן של דמנציה.
בחירת המילים הלא נכונות. אנשים בריאים מתקשים מדי פעם למצוא את המילה הנכונה, במיוחד כשהם מזדקנים. אבל שימוש במילים שגויות לחלוטין וקריאת דברים בשמות שגויים, עשויים להיות סימן לכך שמשהו חמור יותר קורה.
היגיינה לקויה. "שינויים במראה הם לרוב הדברים הראשונים שבני משפחה מבחינים בהם, כאשר אדם סובל מדמנציה", אומר ד"ר ג'יצ'ה, "במיוחד עבור אנשים שלרוב הם לבושים ללא רבב או מקפידים על המראה שלהם". בהחלט, מישהו שפרש לגמלאות ולא יוצא החוצה לעתים קרובות מאד עשוי לשים פחות דגש על איך שהוא נראה. "אבל אם הם יופיעו למפגש משפחתי וברור שהם לא התקלחו כבר מספר ימים, זה יכול לסמן שיש בעיה", הוא אומר.
רמזים במשק הבית. אם אתם מבקרים אצל אדם אהוב מבוגר בביתו, שימו לב לכל דבר שנראה לא שגרתי או שאינו תקין. האם חסר לו מוצרי טיפוח אישיים, כמו משחת שיניים או סבון ושמפו? האם יש פריטים ישנים או רקובים במקרר שלו? האם הכביסה או הזבל נערמים?
אישיות שמשתנה. האם יקירכם פועל בצורה לא הגיונית, מפחדת או חשודה? האם הוא מפגין שיקול דעת לקוי? "הדבר הגדול שאתם רוצים לחפש הוא שינוי משמעותי", אומר ד"ר ג'יצ'ה. "אם אינכם בטוחים, פשוט שאלו את עצמכם: האם ההתנהגות שלו שונה - או האופן שבו הוא מציג את עצמו או את ביתו - פתאום שונה ממה שהיה פעם? אם התשובה היא כן, כדאי לדבר עם רופא".