אני כותבת את הסיפור הזה כשאני ישובה על כיסא בחנות בגדים (אליה אצנו במהירות, טרם התחלת הסגר), במשך שעתיים, בזמן שהמתבגרת שלי מודדת חולצות וחצאיות שונות ומשונות. יש לי לא מעט דברים לטפל בהם ואני לא במיטבי בכלל (המסיכה, אוי, המסיכה). אבל ילדתי בת ה-14 התחננה (ואף כמעט דרשה) שנרענן את המלתחה שלה ולמען האמת, ידעתי שאם לא נעשה זאת עכשיו, נעשה זאת לאחר החגים.
האם זו הורות אופטימלית? לא, זו לא - ולכן פניתי לכמה אנשי מקצוע שיסייעו לי להבין למה כולנו (כלומר, אני) מפנקים את בני הנוער שלנו יותר מדי ולמה זה בכלל הרגל גרוע.
ראשית, הגדרה. לטענת המטפל המשפחתי האנק אולוול, פינוק "יחשב לעשייה מוגזמת שמטרתה השגת ילד שתמיד שמח, מרוצה, או עושה דברים מהנים. הורות מודרנית מתמקדת בשאלה הנצחית 'האם הילד שלי מאושר?', בשונה מהדורות הקודמים". אבל מה רע בכך? "התוצאה הסופית היא שלמרות שנראה שאנחנו נותנים לילדינו הכל, הם למעשה הופכים לחסרי ביטחון וחרדים יותר, בסופו של דבר. הם לא ממש מוכנים להתמודד עם קשיי החיים, או לקחת אחריות ולדחות סיפוקים".
קרל פיקהארדט, מחבר הספר "לשרוד את גיל ההתבגרות של ילדכם: איך להבין ואפילו ליהנות מהדרך הרעועה לעצמאות", פיתח את מה שהוא מכנה "עוגני צמיחת המתבגרים". אלו התנהגויות עקביות שהורים נוקטים בהן ובעקבותיהן, נוהגים באופן מסוים בני הנוער שלהם, שלפי פיקהארדט הן מסוגלות "לייצב את צמיחת המתבגרים".
פיקהארדט אומר כי כל אחת מהפרקטיקות הללו מועילה להעביר את ילדכם מילדות לבגרות, אך כאשר כולן מבוצעות יחדיו, הן עוזרות ליורש העצר שלכם לעבור תהליך התבגרות חלק יותר. הנה רשימת "אל תעשה", שפיקהארדט ואנשי מקצוע אחרים בתחום בריאות הנפש ממליצים לשים לב אליה:
1. אתם לא גורמים להם לנקות את חדרם
פיקהארדט אומר ששנות העשרה המבולגנות אינן סטריאוטיפיות, אבל חשוב שנער יבין שהחדר שלו צריך להיות מסודר ומאורגן בהתאם לדרישת הוריו ויעמוד בכללים שמתנים אנשים אחרים שהוא תלוי בהם.
2. הם לא מבצעים מטלות
מטלות חינמיות הן הדרך של בני הנוער שלכם לתרום לתחזוקת הבית ולהיות חלק מהתא המשפחתי. הבהירו מפורשות כמה זמן ואנרגיה אתם מצפים שהמתבגר שלכם יתרום למען הבית. ג'ולי רייט, עובדת סוציאלית קלינית ואם לשני נערים מתבגרים, אומרת שהיא מבהירה מהן הציפיות הברורות שלה ודואגת שבניה ימלאו אותן.
"פעם בשבוע, יש לי ערב בישול עם הילדים ולא אכפת לי אם הם לא רוצים להשתתף בו", היא אומרת. "כמו כן, אני מצפה מהם לשטוף את הכלים שלהם ולכבס את הכביסה שלהם. זה ממש קשה ליישום בהתחלה, אבל פשוט אמרתי להם, 'אם לא תעשו כלים, אין המבורגרים'".
3. הם לא מצטרפים לפעילויות משפחתיות
חשוב לדרוש מהמתבגר שלכם להשתתף בטיול כדי לראות את בני משפחתו, למשל, או בשמחות. "השתתפות חברתית באירועים משפחתיים מאשרת השתייכות חברתית ראשונית", כותב פיקהארדט ב"פסיכולוגיה היום". במילים אחרות, כך בני הנוער מבינים את החשיבות של להיות חלק ממשפחה, שהיא קשר מתמשך, על פני הקשרים עם חברים, החולפים לרוב.
4. הם לא נדרשים לחסוך כסף
חסכון כסף שנצבר על ידי עבודות מזדמנות אצל משפחה וחברים, כמו גם כסף המוענק על ידי קרובי משפחה, מייצר סיפוק אמיתי ומזוקק ומלמד ריסון עצמי, ניהול סדרי עדיפויות ואפילו, במקרה הטוב ביותר, תכנון מראש.
5. הם לא מתקשרים
אח, איזה נער אדיב גידלתם, כזה שיכול לנהל שיחה של 20 דקות עם אורח שמגיע לבקר. "איזה ילד מנומס!", החברים שלכם יגידו. ובכן, זו לא הסיבה שבגינה ילדיכם אמורים להיות מסוגלים לדבר עם מבוגרים. הילדים שלכם צריכים להתאמן על יצירת קשרים עם מבוגרים, מכיוון שהם לא יחיו רק בעולם של בני גילם.