כן, אתם יכולים להאשים את צליל השעון המעורר הנורא שלכם בנמנום חצי שעה נוספת בבוקר - טוב, סוג של. האשמה האמיתית היא אינרציית השינה - המצב הפיזיולוגי בו אתם נמצאים מיד לאחר ההתעוררות, לאחר שהגוף מבצע את המעבר הטבעי שלו משינה לעירות.
קרה לכם שהקצתם מתנומה והייתם עייפים אף יותר משהייתם לפניה? תופעה זו של ההתעוררות לאחר הנודניק, היא הסיבה שלעתים קרובות אתם מרגישים תשושים ומבולבלים כשאתם קמים לראשונה והיא יכולה להימשך בין ארבע שניות לארבע שעות - כן, שעות - לאחר הקימה. (מחקרים מסוימים אף מראים כי תסמינים עזים וממושכים יותר של אינרציית שינה דומים להשתכרות: קבלת החלטות לקויה, הפחתת הערנות ופגיעה באיזון ובתיאום.)
החדשות הטובות הן, יתכן שתוכלו לשלוט בנמנום המפתה מדי יום, רק על ידי שינוי הצליל הרגיל של הנודניק שלכם לרעש הרבה יותר נעים. מחקר שנערך אוניברסיטת RMIT באוסטרליה מצא כי ההתעוררות לצלילים מלודיים יותר, בין אם מדובר בשיר קצבי ובין אם מדובר בצליל מוזיקלי יותר, יכולה לסייע בהתמודדות עם ההשפעות השליליות של אינרציית השינה.
במחקר שפורסם על ידי BioRxiv, דווח כי "מצאנו שהמלודיות של צליל השעון המעורר שנבחר, אכן משפיעה על אינרציית השינה. צליל הנתפס כמלודי מייצר פחות אינרציית שינה, בהשוואה לצליל שנחשב ניטרלי (לא שאינו מלודי ולא מלודי)".
לאחר שניתחו 50 שגרות בוקר שונות של משתתפים, המדענים גילו כי אלה שהתעוררו לשירים מלודיים קליטים, היו בעלי סיכויים פחותים לסבול מאינרציית שינה, מאלה שמתעוררים לקול התראות של צפצוף אחיד.
אז אם אתם באמת רוצים להרגיש ערניים כשהשעון המעורר שלכם נכבה, אולי הגיע הזמן להיפרד מהצפצוף הבלתי פוסק שאתם משתיקים במשך שנים שוב ושוב ושוב, ולנסות להתעורר לשיר שאתם אוהבים, במקום זאת.