אין ספק כי מערכת הבחירות מביאה לידי ביטוי את היצירתיות של גורמים מקצועיים בתחום הפרסום.
קמפיינים המלווים את מערכות הבחירות היו תמיד הזדמנות להביא לידי ביטוי משבים של יצירתיות.
כאשר בשונה מכל קמפיין מסחרי אחר בקמפיינים של מערכות הבחירות היוצרים לא חותמים את שמם על היצירה, אין קרדיט על הקמפיין, אין טביעות אצבע על המודעות, לעיתים זה מאפשר לקמפיינרים לעשות דברים שתחת שמם המסחרי או שמם הפרטי. הם לא היו מעיזים לעשות את מה שהם עושים ללא חתימת שמם, מחד זה מאפשר אולי יותר חופש יצירה אך מאידך זה מעורר סימני שאלה אתיים ואולי אף הלכתיים.
הטור השבועי שלנו אותו התחלנו השבוע ונרוץ איתו בעז"ה מידי שבוע עד הבחירות ישתדל להיות מאוד מקצועי ואובייקטיבי. באמצעותו ננתח את הקמפיינים של כל המפלגות החרדיות, נביא את הצדדים הטובים יותר והטובים פחות של הקמפיין, וכן – ננסה לתת קרדיט לאלו העומדים מאחוריו.
לא נחשוש לבקר אותם במידת הצורך אבל לא נבחר לעשות זאת בעילום שם, בהגינות ובהוגנות ותחת השם המלא נאמר את אשר על ליבנו במקצועיות בעז"ה. זו גם ההזדמנות להציע לכם לשלוח לכותב הטור את המודעות הנראות לכם מעניינות וחשובות להתייחסות שלנו, גם אם אתם עצמכם יוצרי הקמפיין וגם את אתם הצרכנים שלו, אלו שהקמפיין מכוון אליכם, כתובת המייל של כותב הטור נמצאת בסופו.
בטור השבוע נתייחס בראש ובראשונה באופן כללי לקמפיין בחירות ובחלק השני למה שכבר מתרחש בזירות השונות שהחלו מעט להתעורר בשבוע האחרון.
אחד הדברים החשובים ביותר בבניית קמפיין, כל קמפיין, הוא זיהוי ופילוח נכון של קהל היעד אליו מכוון הקמפיין. לכל קהל יעד יש את הטרמינולוגיה שלו, את ה-DNA שלו, את המוטיבים שמחברים אותו לנראות של הקמפיין. הבעיה היא שבבחירות המפלגה רוצה להגיע לקהלים רחבים יותר מהקהל הטבעי שלה. ככל שהיא תצליח להביא יותר קולות כך כוחה הפוליטי יגדל.
וכאן מתעוררת בעיה - כדי להגיע לקהלים רחבים יותר צריך לעיתים קצת לכבס את המילים, לעטוף אותם בצורה שונה, ואם המכבסה תשנה לגמרי את צבעי הקשת של הפלגה היא מסוגלת לחטוא למטרה המרכזית שזה קהל היעד העיקרי של המפלגה. מצד שני, לדבר בשתי שפות, לכל קהל יעד בצורה שונה, גם זה סבוך ומורכב, גם כי המסרים יכולים להתבלבל בדרך וגם כי תקציבי הפרסום מוגבלים וקשה להעלות שני קמפיינים שונים במקביל, לכן מדובר בדילמות לא פשוטות כלל ועיקר.
התשובה היא כמו בכל דבר בחיים, זה האיזון; למצוא את שביל הזהב בין השפה הפרסומית לבין תקציב הפרסום ולנסות להלך בין הטיפות בתקווה שהתוצאה תהיה מספיק טובה כך שכמות המצביעים תהיה מספיק גדולה, כדי שבסופו של יום מימון הבחירות שהמפלגה תקבל יכסה את ההשקעה שלה בקמפיין. פשוט? בכלל לא! אפשרי? בהחלט, שכן כשיש לך אנשי מקצוע שיודעים מראש להתוות את הדרך ולא פועלים בשיטה של ניסוי ותהייה.
מה שכבר הספקנו לראות השבוע היה קמפיין השקופים של ש"ס. אין ספק כי בשורה התחתונה הקמפיין הזה עשה באזז תקשרתי גדול. אם נביט לרגע על הקמפיין מהזווית עליה כתבנו קודם, הקמפיין הזה היה מכוון לקהל היעד השני של ש"ס והוא קהל היעד היותר מסורתי ופחות החרדי. מבחינת ההשקעה הכספית בו, הוא יצא הרבה יותר רעש מהמחיר שהושקע בו והוא גם שידר קמפיין זול, לא מנקר עיניים, לא קמפיין ששופך הרבה כסף. מצד שני, אם נסתכל עליו בעיניים של קהל היעד אליו הוא היה מכוון, הקמפיין הזה לא בדיוק החמיא לו - הוא מיתג אותו כעני, כמסכן, כמי שמשרת את האדונים העשירים של צפון תל אביב.
האם אדם מן הישוב רוצה שיתייחסו אליו כאל מסכן? אני לא בטוח. אמרו לו 'אם אתה מסכן אז בוא תצביע לנו'. מה שהיה לי חסר זו התקווה - למה שאני אצביע לכם? איפה ההבטחה שלכם שתוציאו אותי מאותה מסכנות ובבחירות הבאות יהיה לי טוב יותר? לו בשולי הקמפיין הזה הייתה ש"ס מצביעה על ההישגים שלה לאותה שכבת אוכלוסייה ואומרת לה 'עשינו כבר בעבר עבורכם אחת שתיים שלוש, תצביעו לנו שוב ונעשה עבורכם עוד, זה היה גם נותן לאותם אנשים אופק של תקווה', אבל המצביע האינטליגנט אומר לעצמו, אולי, רק אולי אתם רוצים אותי ככה, מסכן, עני, שקוף גם בהמשך כדי שאצביע שוב בעבורכם?
בזירה של יהדות התורה עדיין לא הגיעו לכדי החלטה מי ינהל את קמפיין הבחירות של המפלגה. אחרי סאגה מרתקת על הגשת הפרזנטציות שיצרו הרבה סימני שאלה, ניגשו לפרזנטציות משרדי הפרסום פידבק, בראשית, מילר פוינט, ושחור ולבן. הרבה רחש בחש היה בבועת הפרסום לפני הצגת הפרזנטציות אך בסופה הוחלט שחלק מאלו שניגשו יעלו לסיבוב שני וחלק ירדו כבר בשלב הראשון. השלב השני יהיה במהלך השבוע הקרוב כשלאחריו תתקבל ההחלטה מי יקבל את ניהול הקמפיין. מה שכבר ברור עתה שמשרד אחד ינהל את הקמפיין בתוך הציבור החרדי ומשרד אחר ינהל את הקמפיין לציבור הכללי. בעז"ה בטור הבא נספר לכם מי הם הזוכים.
הערות, הערות ותגובות אשמח לקבל בכתובת המייל kligerc@gmail.com