הפרשה השלישית של חומש שמות, בא, סוקרת את שלוש המכות האחרונות שה׳ מביא על המצרים - ארבה, חושך ובכורות.
לאחר מכת בכורות מסכים סוף סוף פרעה לשלח את עם ישראל לחופשי.
ה׳ מצווה על ישראל לציין את יציאת מצרים מדי שנה בשנה בחג הפסח. מאסטרטגיה לפעולה, מעשר מכות ליציאה ממצרים, מחזון וחלומות לגאולה שלמה, התכנון חשוב, אבל ברור שחייבים קודם כל להיפטר מהפחד, מפרעה קשה העורף ולדעת שאנחנו אף פעם לא לבד במערכה. הקב"ה תמיד איתנו עבור המטרות הגדולות – יש לנו גב חזק, בטוח ומבטיח ואת זה חשוב לזכור, בתוך כל ההכנות מצידנו. ה' רוצה שדווקא בעולם הגשמי והתחתון, יתגלה אורו הגדול בעולם. זוהי גם מטרת הגלות ויציאת מצרים.
הפרשה המספרת על הגאולה נפתחת בציווי "בא אל פרעה". שם הפרשה מצביע לכאורה על כך שמשה רבנו היה זקוק לפרעה ולא להפך, עד שה' מצווה אותו לבוא אל פרעה. למה מזמין ה׳ את משה לבוא איתו והרי משה נפגש עם פרעה לבד כבר כמה פעמים? משה מפחד להיכנס לביתו של פרעה, כפי שהוא, בשיא תוקפו, כי השורש של האיש הפרוע הזה הוא שורש קדוש באור אינסופי של הבורא וזו גם הסיבה שה׳ אומר לו: "בא" –בא איתי!
המשימה היא לפזר אור, להוסיף בלימוד התורה, בקיום המצוות ובהפצת המעיינות לנשים ולילדים, כי לנשים יש יכולת התחברות לאין סוף העוצמתי וכך לא ליפול במצבים של גזירות ולצאת מהן, כך יוצא שההשפעה שלהן גדולה יותר. כל שבוע הן מפיצות את אור הקדושה בעולם בהדלקת נר שבת ומכיוון שכוחן של נשים בדיבור, המשימה המוטלת עלינו היא הפצת האור בעולם הדיבור והמעשה.
מינדי בוקשפן, יו"ר עמותת דרור למשפחה - עמותה שמסייעת לילדי ומשפחות של אסירים באה להתארח אצלנו באולפן וסיפרה על הסיבה האישית להקמת העמותה, האתגרים של המשפחה הנותרת מאחור, איך באים עם זה לסביבה, מה אומרים לילדים, מה אומרים לסביבה, אופי הקשר עם בני המשפחה של האסירים (למה שלסביבה יהיה אכפת ממישהו שפשע).
היא שיתפה באיחולים אישיים שלה לנשים שהבעל שלהן במצב קשה כמו כלא או מחלה ובכלל, לנשות ישראל.
הכותבת היא מנטורית ברוח יהודית, נשיאת נפלאו"ת, מרצה, מנחה ושליחה בתקשורת, mirisch1@gmail.commail:
