התשובות שהיא מספקת ליהודה מבלבלות, בעייתיות וסותרות זו את זו. יהודה, נכה בעל 65% נכות, נותר ללא קצבה ופנה אל מרכז "תקווה" לסיוע. ממרכז תקווה נמסר כי: "המקרה של יהודה הוא דוגמה לחוסר הסדר ולחוסר העקביות השוררים בביטוח הלאומי. לא ייתכן כי נכים ונזקקים למוסד לביטוח הלאומי, במדינת ישראל של ימינו, יעברו מסכת ייסורים"
יהודה מבני ברק הוא אדם חרדי, בעל משפחה ומנהל מוסד חינוכי בעיר. שכרו של יהודה הסתכם ב-4900 ₪ ברוטו. בשלב כלשהו התגלתה אצל יהודה מחלת הסוכרת, גרמה לו לכאבים עזים ולחוסר יכולת להתנייד.יהודה פנה אל הביטוח הלאומי והופיע בפני הוועדות השונות, שפסקו לו 65% נכות. אלא שלביטוח הלאומי יש, ככל הנראה, מחלוקת עם הביטוח הלאומי.
הביטוח הלאומי סירב לשלם את הקצבה ליהודה, בטענה כי שכרו גבוה מדי ועל מנת לקבל את הקצבה, בסך 2600 ₪, עליו להשתכר שכר הנמוך מן השכר הממוצע במשק ב-45%. יהודה עשה כמצוות הביטוח הלאומי ושכרו במקום העבודה הופחת, כדי לעמוד בתנאי הקצבה. אלא שאז סירב שוב הביטוח הלאומי לשלם את קצבתו של יהודה והפעם בשל סיבה אחרת לגמרי. הביטוח הלאומי טוען כעת, כי הקצבה מגיעה רק לאלו שאיבדו עקב מחלתם לפחות 50% מכושר ההשתכרות שלהם. במכתב שלישי שקיבל מן הביטוח הלאומי מציין המוסד, כי הסיבה היא אחרת לחלוטין.
יהודה כמעט ונואש לגמרי, ופנה במקרה למרכז "תקווה" למיצוי זכויות רפואיות, שיערער בשמו לביטוח הלאומי. בישראל נחשפים מידי יום לסיפורים קשים ביותר, לסחבת, חוסר סדר, חוסר עקביות ובלבול במוסד לביטוח הלאומי, האמון על רווחתו של הציבור. "המקרה של יהודה הוא דוגמא בולטת לחוסר הסדר ולחוסר העקביות השוררים בביטוח הלאומי. לא ייתכן כי נכים ונזקקים למוסד לביטוח הלאומי, במדינת ישראל של ימינו, יעברו מסכת ייסורים שכזו" אומר ברוך מומחה מטעם מרכז תקוה, כי גם לפי התיקון בחוק אין הגיון: זכויותיו של האדם מגיעות לו ביושר ואפילו שנעשה כאן תיקון שני על החוק עדיין מתאפשר ליהודה לפי חוק לרון והתיקון השני שנערך על החוק עדיין זכאי יהודה לקצבה המגיעה לו.
יהודה אמנם מחזיק בידיו את כל המסמכים והמכתבים הסותרים של הביטוח הלאומי וזועם על התנהלותו: "אני אדם בעל נכות לא פשוטה ומתקשה להתנייד ולהתנהל. לביטוח הלאומי שלל הסברים ותירוצים שונים ומשונים, מדוע עליהם להתחמק מתשלום קצבת הנכות שלי. מדוע עליי להילחם על זכויותיי, המגיעות לי בדין?"
]]>
