אנחנו חוזרים לירושלים של תחילת המרד הגדול, בפרקים הקודמים ראינו את ירושלים בבניינה, אבל גם ראינו את בני ירושלים המתענים תחת הרדיפות והפוגרומים האכזריים של הנציב הרשע פלורוס.
לצפייה בפרקים הקודמים:
בסמטאות ירושלים ראינו כי היא קרועה מבפנים בשאלה איך להתמודד עם הרומאים, העיר מתחלקת בין המתונים, הלא הם הפרושים והצדוקים, ובין הקנאים והסיקריים, הדורשים להניף את נס המרד ברומאים.
בתווך נמצא המון העם, המחובר לפרושים אך נגרר בזעמו אחרי הקנאים.
בנקודת הזמן הנוכחית הקנאים מובילים את ירושלים למרד גלוי ברומא, כצפוי האימפריה לא תתעלם מכך.
לנוכח המרד הגלוי צבא רומי בהנהגתו של קסטיוס גאלוס עושה את דרכו לירושלים, בדרכו אליה הוא כובש מספר ערים יהודיות, צבאו מגיע לירושלים ומטיל עליה מצור, מסיבה לא ברורה -שהמורדים מפרשים כנס גלוי משמים- קסטיוס וצבאו נסוגים בפתאומיות, והיהודים המורדים טובחים בצבא הנמלט בבית חורון.
הרומאים סבלו מפלה אדירה ובלתי הגיונית, היהודים היו בטוחים בסייעתא דשמיא מגוננת על עיר האלוקים ועל המקדש ומכאן ואילך מצפה לרומאים המשך מפלה, אבל הם מתחילים להתכונן למתקפה הרומית השניhה הצפויה לבוא.
הפלגים השונים מתאחדים ומקימים ממשלה יהודית עצמאית בראשות הכוהנים העשירים הצדוקים והפרושים שהתנגדו בתחילה למרד. מטביעים מטבעות ומחלקים תפקידים, יוסף בן מתתיהו (יוסיפוס פלאביוס) ממונה למפקד הגליל. העם כולו מתגייס ומתכונן למלחמה, מתוך אמונה שהניצחון הוא אות משמים לכך שה' איתם.
החיילים החדשים של הממשלה היהודית הם הקנאים. אך לא כל פלגי המורדים נותרים בירושלים, הסיקריים -לאחר שמנהיגם נרצח- בורחים מירושלים למצדה. פלג קנאי אחר בראשות שמעון בר גיורא מסרב לשתף פעולה ועוזב את ירושלים, הצבא היהודי החדש נשלח ללחום בו.