להיזהר ולהישמר מן הייאוש | חיזוק מהמשפיע רבי מיילך

כתב הטור (סי' תקפ"א) על זה החודש, כל המוסיף לבקש רחמים זכות היא לו, והיינו שאינו עושה בזב טובה כי אם לעצמו. וכל איש מבני ישראל ימלא את ימי החודש עד תומם, בתורה תפילה תשובה ומעש"ט. ומסגולת הימים הללו שיתקבלו תפילותיהם של בני ישראל.

בעת ההיא

וכביאורו של הרה"ק ה'בני יששכר' זי"ע (חודש אלול מאמר א אות ט) עה"פ (ואתחנן ג כג) 'ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר'. וצריך ביאור, מהו 'בעת ההיא' – באיזה עת מדובר (שנראה כמדבר מעת ידועה ומיוחדת), ועוד צריך ביאור תיבת 'לאמר' למי אמר.

ומבאר ה'בני יששכר', שאותו זמן שמשה רבינו התחנן לפני הקב"ה שיזכה להיכנס לארץ ישראל (אחר מלחמת סיחון ועוג) היה בחודש אלול (עיי' בדב"ר יט יח), ובאה התורה הקדושה ללמדנו, ש'עת ההיא' של חודש אלול היא 'עת' מיוחדת לקבלת התפילות'.

וטעם הדבר, אחר שבחדשי תמוז ואב (חדשיו של עשו הרשע) נחשבים בני ישראל בבחינת 'דל ורש'. ובהגיע חודש אלול חודש הרחמים, נכנסת האות תי"ו מתיבת עת לתוככי דל ונעשה דלת, והאות עי"ן באה אל תיבת רש ונהיה שער, לרמז כי באלו הימים נפתחים כל דלתות ושערי מעלה אף לדלים ורשים, לקבל קול שוועתםיי. וזהו אומרו ואתחנן אל ה', מתי הוא הזמן המיועד לבא אל המלך ולהתחנן לו, דיקא בעת ההיא של ימי אלול, והנה, גם הוא (משה רבינו) התאמץ אז בתפילה בעת ההוא דייקא, לאמר לדורות שבעת ההוא פתוחים שערי שמים לקבל תפילות ישראל ברחמים.

ה'לקט יושר' (או"ח ח"א עמ' ט"ז:) מביא שרבו ה'תרומת הדשן' זי"ע היה מנגן מר"ח אלול בחול עד אחר יוה"כ ב'ברוך שאמר' כמעט שעה אחת , ועלינו ללמוד מארחותיהם של צדיקים, להתחזק ולהתאמץ בתפילותינו, לכל הפחות בכוונה פשוטה וכמונה מעות.

אל תיפול

- מכאן תצא הקריאה – אף מי שכבר נפל ממצבו וממעמדו, יזהר וישמר מה'ייאוש' הנורא שרבים חללים הפילה, ולא יתן לפחד לשכון בלבבו, והחלש יאמר גיבור אני... כי הפחד

מהירידה קשה יותר מהירידה עצמה, ולזה אמרו (כ ח) מי האיש הירא ורך הלבב - הירא מעבירות שבידו, ולא אמרו 'מי האיש החוטא ילך וישוב', כי ה'חוטא' עדיין כשר הוא לצאת ללחום את מלחמת ה', שהקב"ה רוצה בתשובת עמו'. אך 'הירא' מהעבירות שבידו ומתפחד מהנפילות זה תקנתו קש. ויחזק את לבו ביתר שאת ועוז, שתמיד בידו לשוב אל אלוקיו, וכמו שאמרו חז"ל (יומא פו.) גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד,

שנאמר (הושע יד ב) שובה ישראל עד ה' אלוקיך'. נוראות ביאר בזה 'רבינו חננאל' גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד - אפילו אם הגיע חטאתו עד כסא הכבוד'. והיינו שאף אם הגדיל בחטא ורבו עוונותיו עד לכיסא הכבוד, עדיין לא ננעלה הדלת בפניו אם ישוב מיד יקבלנו הבורא. על כן 'בל יראה ובל ימצא' שום איש מישראל שיתייאש מן התשובה, ואין דבר העומד בפני התשובה.

וכך אמרו צדיקים לרמז בלשון הפסוק בפרשתן (יז טו) 'שום תשים עליך מלך' דקאי על 'קבלת עול מלכות שמים' שעל כל איש משישראל לקבל ע"ע בכל עת ושעה, ואף אם כבר קיבל ע"ע ונפל מקבלת עומ"ש זו ישוב לקבל ע"ע. ע"ד שדרשו חז"ל כמה וכמה פעמים (ב"מ לא.) בכפילות לשון הקרא 'אפילו מאה פעמים' כדוגמת 'הענק תעניק', 'השב תשיבם' וכו', אף כאן ייאמר 'שום תשים עליך' עול מלך אפילו מאה פעמים אף אם כבר המלכתו ע"ע וקבלת עול מלכות שמים ושבת ליפול שוב 'שום תשים עליך מלך'.

שברון הלב

בפרשתן (כ ח) 'מי האיש הירא ורך הלבב...' ובחז"ל (סוטה מד:) שח בין תפילה של יד לתפילה של ראש עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה, ומבאר הרה"ק ה'בת עין' זי"ע (ריש פרשת צו) שתפילין של יד הם כנגד לשבר בזה תאוות ומחשבות הלב ליבנו לעבודתו ית"ש, ומורה על שברון הלב ממצבו הרוחני, לעומתם תפילין של ראש' מורה על התרוממות הרוח והדעת ועל ההתחזקות וההתחדשות, והסח ומפסיק בין תפילין של יד לשל ראש, כלומר שמפסיק לאחר שמשבר ליבו בקרבו, ואינו מתחזק תיכף ומיד, הרי חוזר עליה מעורכי המלחמה, שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה כנגד היצר, אלא רק על ידי ההתחזקות יהא בכוחו לנצח את יצרו הרע ולהיות לוחם נאמן להשי"ת.

מתנה טובה במשך חודש

במה דברים אמורים, עומדים אנו ב'חודש הרחמים והסליחות', הוא החודש אשר ניתן לנו כמתנה טובה להתחדש לשוב אל ה' לעשות רצונו בלבב שלם. וכה אמרו צדיקים לרמז במזלו של חודש זה, 'מזל אלול בתולה'י (עיי' רש"י ב"מ קו: ד"ה עד כי),

שבחודש זה בידינו להתחדש כאילו לא חטאנו מעולם, דוגמת קרקע שלא נחרשה מעולם - הנקראת בגמרא 'קרקע בתולה' (ע"ז לב.) ובחודש זה ביד

כל אחד לעזוב את כל העבר - כמי שלא קלקל מעולם יא, ואז ייכנס כשהוא צח ומצוחצח לקראת יום הדין בו יפקוד לב ה' את כל ברואיו בדין