כַּד יַתְבוּן יִשְׂרָאֵל | מה מקור המילים והלחן לשיר המפורסם של שבועות?

בפשטות השיר המפורסם נשמע כמילים הלקוחות מן הזוהר הקדוש צליל המילים הארמיות הביאו רבים לציין שהזוהר אכן הוא מקור למילות השיר. כך גם היה מקובל במשך השנים אך תכנות החיפוש המתקדמות מראות שבזוהר אין בנמצא המילים לשיר 'הכד יתבין', המילים הקרובות ביותר לנוסח השיר נמצא בזוהר שם נאמר:

"קודשא בריך הוא כניש לפמליא דיליה, ואמר חמו בני רחימי שאינון דחוקין בגלות, ושבקין צערא דלהון ותבעין לי על מטרוניתא. (ויקרא כב, א)

יש המציינים למקור מאוחר בהרבה והוא הנוסח הקרוב ביותר היודע לנו. הוא נמצא בסוף ספר 'באר אברהם' מבן הגר"א (פירוש על תהילים) ושם מופיעה 'סדר שמחת בית השואבה שעשה ונהג הגר"א' ולאחר סדר אמירת מזמורי תהילים ומשניות מופיע נוסח אותו יש לומר ז' פעמים:

אשריכם ישראל אפילו פושעים שבכם מלאים מצוות כרימון...כשאתם עוסקין בשמחת בית-השואבה, כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה ואמור, ראו בנים חביבים שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקין בדידי.

מקרות ממשיים למילות השיר בהתאמה טרם נמצאו ואף שנשאל הגר"ח קנייבסקי זצ"ל על מקור השיר אמר: כי אין לשיר מקור בחז"ל (ספר שאלת רב)

מילים ולחן - לא ידוע?

רבים טוענים שמה שעשה את השיר לנפוץ כל כך זהו הלחן המיוחד שלו. ברם מחבר המילים לא נמצא אך אולי יודעים מי עומד מאחורי הלחן המוצלח כל-כך?

במשך שנים יש הטוענים שהלחן הוא פרי יצירתו של לרבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל שכידוע היה בעל מנגן נפלא. אחרים משייכים לרבי מאיר שפירא, לא פחות, גם את מילות השיר עצמם. אותם כך לפי השמועה חיבר והלחין בלילה שקדם למעמד סיום הש"ס הראשון של תוכנית הדף היומי שכבשה את עם ישראל בסערה.

הטענות לכתר נשמעו ונשמעות עד להיום, ובכל שולחן חג לפני ששרים את שיר 'הכד יתבין' או מיד בסיומו, ניטש וויכוח מי הלחין את הניגון ומי חיבר את המילים.

יש הגורסים שהניגון הוא ממרן בעל החזון איש זצ"ל שהתוודע לו באחד מגטאות היהודים בזמן מלחמת העולם והשיר משקף את אותה תקופה שבצרתם לו צר.

אך בקובץ אסופות כתב שיש לפקפק שמא טעות זו נובעת ממה שמבוא בספר 'מעשה איש' (ח"א פ"ו) שם נכתב: בשמחת תורה תש"י ישבו אל רבנו כמה בחורים והזכיר בפניהם את המאמר "אשריכם ישראל"... והוסיף שבקוסובה היו שרים זאת.. והחל לשיר בניגון לא זה הידוע לכולם ברגש גדול ובעמקות נפלאה.