למעלה מאלף מרביצי תורה, מתכנסים מדי שנה לכנסיית החינוך שנערכת על ידי ארגון לב שומע, הועידה התקיימה השנה, בבין הזמנים, באולמי בית ישראל בירושלים.
קודם הכינוס, נכנסו רבני 'לב שומע' בראשות הרב אליאב מילר מ'לב שומע', לקבל הדרכה ולהתייעץ - איך להתנהג עם בחורים מתמודדים. "כיכר השבת" עם התיעוד המלא מהפגישה.
התמלול המלא
הגרב"ד: "זה צריכים לדעת לבחורים, כשאתה נכנס לישיבה גדולה זה מהפך, קודם היית - כתוב כך "ראה חיים עם אשה אשר אהבת", אומרים חז"ל, זה הולך על התורה - ראה חיים עם אשה אשר אהבת ואיך כתוב, "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". זאת אומרת, כשמגיעים לישיבה צריכים לדעת שבאו לגן עדן, ובגן עדן שם נמצאת התורה, אבל היא כבר נשואה. בחור בישיבה צריך לדעת, אם עד עכשיו הוא ידע ללמוד כבר, אבל זה היה אירוסין".
הגרב"ד המשיך להסביר: "המדרגה הזאת להיות קשור עם התורה כמו אשה, אז זה עוד דרגה וזה אפשר לזכות במקום בישיבה, אבל תלוי באיזה ישיבה וזה תלוי כבר ברמי"ם, אז התפקיד של ר"מ הוא להרגיש, מה הוא ירגיש, שעכשיו זה לא כמו קודם, עכשיו יש לך אבא והאבא שלי זה הראש ישיבה"
הגרב"ד הוסיף: "ויש לי גם קושיא, מנין שהתלמידים נקראים בנים שנאמר ושננתם לבניך אלו התלמידים, זה כתוב גם בחז"ל, ומנין שהרב קרוי אב שנאמר אבי אבי רכב ישראל ופרשיו. אז יש לי שאלה גדולה, מה צריכים שני פסוקים אם יש פסוק שאתה בני אז אני אבא, מה זה שני פסוקים. אני אגיד לכם חידוש. חידוש גדול. שתי הלכות נאמרו כאן, כשבחור בא ללמוד בישיבה הוא רוצה לשמוע שיעורים והוא רוצה לגדול".
הגרב"ד: "אם אתה רוצה לגדול ולהשיג את התורה, אתה צריך להרגיש שזה אבא שלך, בגלל שזה שני דברים (האבא) [הר"מ] כשבא להגיד שיעור, אז הוא חייב לדעת. שתי הלכות נאמרו כאן. להרגיש שזה בנו, אם הוא לא ירגיש שזה בנו צריכים לפטר אותו".
השואל: "מה הדרך, איך מעמידים תלמידים, איך רב'ה יודע, אם הוא באמת עומד במתכונת של העמדת תלמיד בדרך הנכונה איך הוא יכול לדעת?".
הגרב"ד: "אז אני אגיד לך כבר חידוש, זה כתוב גם במדרש, כשרב אומר שיעור. אם הם לא ערבים על התלמידים כדבש וחלב המעורבין זה בזה שלא יגיד שיעור".
השואל: "למה?".
הגרב"ד: "כי הוא מבייש את התורה, אחד בא לשמוע שיעורים ואומרים שם ... זה התורה? אוי ואבוי, מה זה. כשאתה צריך לבוא, אתה צריך לדעת שהרבי, התורה הם מתוקים מדבש, אם זה לא מתוקים מדבש הרבי לא עשה את זה אז זה לא טוב".
השואל: "כמה זמן הוא צריך להשקיע לשיעור להכנת שיעורים? הוא יכול ללמוד עוד דברים במשך היום?
הגרב"ד: "אל תספר לי סיפורים אני כבר התחלתי להגיד שיעורים בגיל 23, התחתנתי בגיל 23 זה היה בתמוז ובחשון כבר התחלתי להגיד שיעור א', כשהתחלתי למדו בבא בתרא, בזמן הראשון שלמדתי בישיבה עד שלש בלילה נשארתי עוד בבית ולמדתי כך זה היה, וגם ר' גרשון היה כך, שהכין שיעור עד השעות הקטנות של הלילה, ואז, מי שאז זוכה מקבל מתיקות התורה, ואז מותר לו ללמד".
הגרב"ד: "אז אם הרבי אומר שיעור, זה כבר למדתי מהחזון איש פעם, לא צריכים להגיד דוחק, בדרך כלל אומרים אל תעשה דוחק, מה אתה מיישב את הרמב"ם, הרמב"ם קשה אל תלמד דוחק, אל תדחוק אותו, תגיד שאתה לא מבין וזהו. אז זהו הכלל, כשרבי אומר שיעור צריך להקפיד שהדרגה של השיעור יהיה שהתלמידים יפתחו את העיניים, אוי כמה מתוק זה, ואם הוא לא עושה את זה נוח לו שלא אמרן".
השואל: "הוא צריך להשתדל שזה יהיה מעניין? לא רק שהפשט יהיה טוב מה זה נקרא מעניין?".
הגרב"ד: "מתוק, שיהיה מתוק".
השואל: "איך עושים את זה, איך ר"מ עושה שיהיה מתוק, איך עושים?".
הגרב"ד: "שלומדים עד שתיים בלילה, כך עושים ואז מקבלים מתוק, כך צריכים להיות, כך היה בצעירותינו היום אני כבר... ככה זה, גם ר' גרשון למד כך וגם ר' שלמה למד כך, כלומר שלר"מ נהיה מתוק ואז ממילא המתיקות עוברת לתלמידים".
השואל: "איך הוא מעביר את זה לתלמידים, הוא צריך שגם לו יהיה מתוק?".
הגרב"ד: "אוואדע, אם הוא רואה שהוא לפני שיעור והיום הדברים לא מספיק ברורים לי, אז שלא יגיד, והוא צריך להגיד שיעור כל יום - לא להגיד, הראש ישיבה, ר"מ צריך להתעניין במצב של הבחורים בישיבה, כן מפני שהם בנים ואבא צריך לדעת איך הבן מרגיש, אם אתה חולה, אם הוא רואה משהו שכואב, מה כואב לך...".