שופטי בג"ץ, הוציאו לפני שעה קלה (חמישי) צו ביניים, נגד עולם התורה והורו לשלול את התקציבים לישיבות בהן יש בחורים חייבי גיוס. על פי קביעת בג"ץ, החל משבוע הבא, ישלל תקציבי הישיבות (לבחורים מגיל 18. ח"ב) והכוללים.
מנהיג הציבור הליטאי, הגאון רבי דב לנדו, שמע על כך בעת שהשתתף בכינוס קרן ההסעות בבני ברק, ונשא נאום חריף מאוד נגד בג"ץ. "כיכר השבת" עם הנאום המלא בפרסום ראשון.
הנאום המלא
"הישיבות הקדושות והכוללים, שבהם הוגים בתורה ללא הרף וללא הפוגה, הם זכות הקיום שלנו כאן בארץ, וזה מה שמגן על כל היהודים בארץ ישראל מכל צריהם.
וככל שירבו לומדי התורה בישיבות והכוללים תרבה ההגנה על כל יושבי הארץ, וחלילה להיפך.
אם יתמעטו לומדי התורה, עלול לבוא רחמנא ליצלן קטרוג על כלל ישראל, וכולנו יודעים שכאשר מסביב כל אויבינו, והקיום שלנו בני אברהם יצחק ויעקב כאן בארץ ישראל זה אך ורק בניסי שמים.
התורה היא זו שמגנא ומצלא, וחלילה שלא תקיא הארץ את יושביה. ואל תשימו ליבכם לכל מיני דיבורי הבל אחרים, כי ימינם ימין שקר.
הקב"ה יתן לכם סיעתא דשמיא, להיות גדולי תורה ותחיו את חייכם על פי תורה, תכבדו את אלו שרוצים בטובתכם ויזכו לרוות מכם נחת.
כפי שדווח מוקדם יותר ב'כיכר השבת', בפסק של בג"ץ נכתב בין היתר: "ניתן בזה צו ביניים האוסר לבצע העברות כספים לצורך תמיכה במוסדות תורניים, עבור תלמידי מוסדות תורניים שלא קיבלו פטור או דחייה משירות צבאי. צו הביניים ייכנס לתוקפו ביום 1.4.2024. בשים לב, בין היתר, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה בדבר אי-חוקיות העברת כספי התמיכות לאחר מועד זה, ובהיעדר מקור סמכות לכאורי להמשך התקצוב, לא ראינו להורות על הוראת מעבר".
יחד עם זאת הוסיפו בבג"ץ כי "חרף האמור, מוסדות אשר צו הביניים ישפיע על עמידתם בתנאי הסף לעצם קבלת כספי התמיכה, ימשיכו לקבל כספי תמיכה עבור תלמידים שאינם באים בגדרי הצו, וזאת עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית שתסתיים ביום ה' באב התשפ"ד".
מוקדם יותר הערב הודיעה לבג"ץ היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, כי על המדינה להתחיל לגייס את כלל לומדי התורה בארץ, כבר בשבוע הבא. במקביל, ראש הממשלה בנימין נתניהו העביר לבג"ץ עמדה נפרדת ובה ביקש דחייה של חודש בניסיון לחוקק חוק גיוס מקובל, בנימוק של המלחמה בישראל. בהמשך, העביר נתניהו נספח לעמדתו ובו תקף את עמדת היועמ"שית ואמר כי "אינה מקובלת. אזרח שומר חוק לא הופך בין לילה למשתמט".
מכתב היועמ"שית
בתשובתה לבית משפט העליון, כתבה היועמ"שית, כי במקביל להתחלת הליך גיוסם של בחורי הישיבות ואברכי הכוללים שלא הגיעו לגיל הפטור, על המדינה להפסיק את התקציבים לעולם התורה.
היועמ"שית הוסיפה, כי על המדינה לתת לחרדים זמן התסגלות קצר ללא תקציבים, וכי הפסקת התקציבים תהיה בהדרגה כלשהי. משמעות תשובתה של היועמ"שית היא, כי לראשונה מאז קום המדינה בשנת תש"ח, אין מעמד חוקי ללומדי התורה בארץ וכי כל בן ישיבה חייב בגיוס לצה"ל עם הגיעו לגיל 18.
בהודעת היועמ"שית נאמר: "כפי שראינו לעיל, החל מיום ,1.4.2024 קרי לאחר פקיעתה של החלטת ממשלה ,682 ובהיעדר החלטת ממשלה המאריכה את תוקפה, לא יהיה עוד מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות".
"כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול בקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין; משמעות הדברים היא כי על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים שדחיית השירות שניתנה להם מכוח פרק ג'1 לחוק פקעה, או שהגיעו לגיל גיוס לאחר פקיעת ג'1 לחוק" נכתב בתשובה לבג"ץ.
"לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, החל מיום ,1.4.24 לאור הוראותיו הכלליות של חוק שירות ביטחון, ובהיעדרה של מסגרת נורמטיבית שתאפשר דחייה גורפת של שירותם, או את אי גיוסם של תלמידי הישיבות, לא תהיה לממשלה סמכות להמשיך ולהעביר כספי תמיכות למוסדות בגין אותם תלמידים שיהיו חייבים בגיוס על פי הדין" נכתב במסמך הדרמטי.
"ככל שימצא זאת בית המשפט הנכבד לנכון, המדינה מציעה לאפשר לה להגיש תצהיר תשובה משלים, שבו יפורט אופן היערכות רשויות הגיוס לגיוסם של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדי" היא מסכמת.