בבית המשפט העליון בירושלים נפתח הבוקר (שני) הדיון בעתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה לא לאכוף את גיוס תלמידי הישיבות לצה"ל. 'כיכר השבת' מעביר את הדיון בשידור ישיר.
מדובר בעתירות שהוגשו לפני תקופה בידי "אחים לנשק", "התנועה למען איכות השלטון בישראל" ועוד, נגד הממשלה ונגד שר הביטחון ונוספים.
בדיון, שנערך בהרכב מצומצם, דנים אב"ד ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, השופט יצחק עמית והשופט נעם סולברג.
ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, אמר במהלך הדיון כי "יש פה שאלה בסיסית האם יש לממשלה סמכות לקבל את ההחלטה הזאת, אחרי שבג"ץ ביטל את החוק הקודם".
עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון שהגישה עתירה נגד החלטת הממשלה, אמר בדיון כי "החלטת הממשלה לא חוקית והתקבלה בחוסר סמכות".
השופט סולברג: אם חוק פקע איך אפשר מכוחו לדחות את דחיית השירות?
מיליקובסקי: היועצת המשפטית לממשלה מצאה שעל אף הקשיים, ניתן לתת הנחיית מדיניות של הדרג המדיני לרשויות הגיוס למשך תקופת סעיף 20
השופט פוגלמן: איזה אינטרס ציבורי העמדה של אדוני משרתת עכשיו...אני באמת לא מבין.
יוזכר כי נציגי המפלגות החרדיות - עורכי הדין ישראל באך ואברהם יוסטמן נעדרו מהדיון.
עו"ד אליעד שרגא אמר בין היתר: "ראינו את המספרים של התייצבות חרדים בבקו"ם בחודשים האחרונים, הבעיה היא לא באברכים, הבעיה היא במנהלים שלהם, בפוליטיקאים, לצערי הרב, הבעיה שנותנים להם פעם אחר פעם אורכה ועוד אורכה".
עמדת היועמ"שית
בשבוע שעבר מסרה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, את עמדת המדינה לבג"ץ ולפיה אם לא תקודם חקיקה ממשלתית בנושא עד אחד באפריל, אין למדינה סמכות להימנע מגיוס חרדים וגיוסם יהיה חובה. כמו כן, לדברי היועמ"שית, לא ניתן יהיה לתקצב יותר ישיבות כחלק מהסדר "תורתו אמנותו".
מטעם הממשלה נמסר כי "מתקיימים דיונים אינטנסיביים אך עדיין אין מתווה גיוס". משרד רה"מ ומשרד הביטחון מסרו כי הממשלה לא יכולה להתחייב כעת למסגרת זמנים בה תביא הסכם חקיקה חדש לחוק, וכי "מדובר בסוגיה רגישה ומורכבת מאין כמוה בדרג המדיני והפוליטי, בייחוד בעיצומה של מלחמה ובתקופת כהונתה של ממשלת חירום לאומית".
יצוין כי תהליכי חקיקה בכנסת עלולים לקחת זמן רב, ובפרט חוקים מורכבים עם מגוון היבטים כמו במקרה הנוכחי. בוועדה הנכונה עם שלל הגופים והעמותות שיש להם עניין בחוק, התהליך יכול להתפרס על פני חודשים רבים.
עם זאת, ברמה הפרשנית, מהמילים שהיועמ"שית מיארה כותבת: ״בלא קידום חקיקה״ - אפשר להבין כי די בכך שיתחילו תהליכי חקיקה בועדות הכנסת גם אם לא תושלם חקיקה,
גם בהודעת המדינה נכתב כי תאריך היעד להשלמת החקיקה הוא 30.6 שזה שלושה חודשים מאוחר יותר מהתאריך שבו נדרשת הכנסת להתחיל לקדם את החוק.