בתחילה הזכיר את דברי הרמב"ם בהלכות תעניות שעיקר הצומות אינו לאבל אלא להתעוררות לתשובה.
והקשה לפי זה על תענית עשרה בטבת - שלא כמו בכל ארבעת הצומות שאירעו בהם מאורעות חשובים, אך לדעת ר"ע אנו מציינים בעשרה בטבת את תחילת המצור על ירושלים - ולכאורה זו רק תחילת הפורענות של חורבן הבית ומה שייך להפריד אותה מהחורבן עליו נתייחדו צומות י'ז בתמוז ות"ב.
ובפרט קשה - איזו שייכות ומשמעות יש לנו היום מתחילת המצור על ירושלים? מה תכלית ההתעוררות ביום זה? - לאחר שחרב הבית ואנו אבלים עליו כבר בצומות מיוחדים?
(צילום: קהילת בני תורה)