מי שהכיר את ראש הישיבה הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי זצוק"ל, ידע שמלבד גאונותו, חריפותו והאהבה שלו ללימוד התורה שהתבטאה בשקידה פלאית, הייתה לו גם תודעה יהודית עמוקה, שהושפעה בין היתר מלידתו חודשים ספורים לפני הטבח האכזרי והבלתי נשכח של הנאצים-הערבים בשנת תרפ"ט, בתושבי היישוב היהודי בחברון ובבחורי ורבני ישיבת חברון, ששהו אז בעיר.
>> למגזין המלא - כנסו
בשיחות, בחגים ובמועדים שונים, ראש הישיבה זצוק"ל, היה מספר הרבה על הטבח האכזרי והברברי של הערבים וסיפורי הגבורה והמופת של בחורי ישיבת חברון, עליהם דיבר בערגה תמיד.
במסגרת כך ראש הישיבה, היה נוסע מדי פעם, למחנות ההשמדה בפולין, בליטא ובמקומות נוספים וזועק על הדם היהודי שנשפך במקומות אלו בסוף, ברגש רב, בדמעות ובשיחות מיוחדות.
"כיכר השבת" חוזר למסע בלתי נשכח מסוף בין הזמנים של חודש אב בשנת תשע"ד, אז ראש הישיבה נסע עם קבוצת מקורביו למחנות ההשמדה ולהבדיל לקברי הצדיקים בפולין. הנסיעה הייתה במסגרת מסע ההכנה לקראת זמן אלול, שם הוא גם דיבר על הנאצים הברבריים מעזה.
מחנות ההשמדה
במהלך ימי המסע שערך לפולין לרגל חודש אלול, ביקר ראש ישיבת עטרת ישראל הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי במחנות ההשמדה מיידנק, אושוויץ ובירקנאו.
במסגרת דברי החיזוק שנשא הגרב"מ בפני הנוכחים, הוא דיבר באריכות על אכזריותם של הנאצים שביקשו ברשעות לשם רשעות להתעלל ביהודים.
במחנה ההשמדה מיידאנק אמר ראש הישיבה זצוק"ל: "קודם כשהגיע ביקשו ממנו להתקלח ולהתחטא והתייחסו אליו כאל חיידק מזיק, אחר כך בהמשך גילחו את שערותיו ואף לקחו את שמו".
"הם ביקשו לקחת לו את הזהות", הוסיף ואמר ראש הישיבה, "ולהפוך אותו לג'וק. עד כדי כך הייתה גדולה אכזריותם. השטן בהתגלמותו. הגאונות של השטן" אמר ראש הישיבה. "אנחנו מאמינים בבורא עולם ואין לנו שום שאלות. שום קושיות. להיפך, האמונה רק מתחזקת".
"אנחנו צריכים אבל לנסות ולהרגיש מה עבר עליהם, כיצד הם חשו, איך הם סבלו". אמר הרב אזרחי.
עוד אמר הרב אזרחי במחנה ההשמדה אושוויץ: "לאחר כל כך הרבה שנים נוצר מצב של "התרגלנו", אך צריך להזדעזע כל פעם מחדש. ננסה קצת לתאר לעצמנו שמישהו מאחינו ומאחיותנו אבותינו ואמותינו עומדים כאן בפנים ומתחילים להחנק ולפרפר וצועקים גיוואלד ובסוף נופל על הרצפה ונופח את נשמתו, הם הרי אכזרים לכל דבר".
ראש הישיבה הוסיף ואמר כי "מה אנחנו יכולים לעשות לזכרם, לקבל קבלה טובה לעילוי נשמתם, הבה נהיה יותר טובים והקב"ה יחוס עלינו וייתן לנו סיעתא דישמיא לעשות את זה, אנחנו נעשה כאן סיום הש"ס ודווקא כאן זה התשובה שלנו, השם יקום דמם".
במהלך הדרך בה הובלו היהודים אל תאי הגזים, הורה הגרב"מ לשיר ניגוני חיזוק ואמונה. רגע השיא היה במחנה מיידאנק בו נרצחו ונשרפו על קידוש ה׳ רבבות יהודים, גברים נשים וטף כשראש הישיבה הרים את ידיו וזעק יחד עם כל הקהל בקול רווי אמונה: "שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד".
קברי הצדיקים ודברי האמונה על עזה
בהמשך המסע הגיע ראש הישיבה, יחד עם קבוצת מלווים, לתפילה מיוחדת בבית הקברות היהודי בוורשה לשפוך שיח על קבריהם של מרנן הנציב מוולוזין והגר"ח מבריסק זצ"ל.
במהלך הדרך לציונים הקדושים דיבר הגרב"מ אזרחי מתוך התעוררות עצומה על כך שזו הינה ההכנה הראויה לאלול. "א-ל-ו-ל. א-ל-ו-ל", זעק הגרב"מ, "הלב כולו רועד. עלינו ללמוד ממעשיהם של אותם גאונים וצדיקים ולנסות להתקרב לבורא עולם כפי שהם עשו זאת".
ראש הישיבה דיבר בהתרגשות עצומה על המסירות העצומה לתורה ולשמירת גדרי הקדושה של עם ישראל על ידי גדולי עולם, מרנן הנציב ונכדו הגר"ח, וסיפר מספר עובדות עליהם שנשמעו מגדולי הדורות על רום מעלתם.
ראש הישיבה הרחיב בדברים על עולם הישיבות בליטא בראשות הנציב מולוז'ין וכן על דרך הלימוד בעולם הישיבות כשהכל מנסים ללכת בשיטתו ובדרכו של מרן הגר"ח שחידש דרך ב"לומדעס" הישיבתי.
לסיום, נשא הרב אזרחי תפילה נרגשת על מצב כלל ישראל, זאת על רקע המצב הקשה והמשך ירי הטילים באותו מועד לעבר ישראל. הרב אמר בבכי: "במקום הקדוש הזה אנו רוצים להעתיר בתפילה על אחינו בני ישראל הנמצאים בארץ הקודש שנמצאים שוב בגילגול חדש של מלחמה. אנחנו שוב נמצאים תחת מתקפת טילים של שולחיהם המקוללים".
"אנחנו מבקשים שהקדוש ברוך הוא ימשיך להראות לנו ניסים ושלא ייפגע איש ומבקשים לעטר את כלל ישראל בעטרת ניצחון. שיבוא שלום ויבוא גואל במהרה בימינו אמן" אמר ראש הישיבה.
עיני כל המתפללים במקום זלגו דמעות כאשר נשא ראש הישיבה את משאו המיוחד. הנוכחים במקום תיארו זאת כהכנה אמיתית לקראת שבת מברכים חודש אלול, כאשר רבי ברוך מרדכי החזיר את כולם לאותה אווירה טהורה ועילאית של רגשות תשובה והתקרבות להקדוש ברוך הוא.