ראש הישיבה הגאון רבי יחיאל מיכל זילבר, נוהג מזה עשרות שנים בכל שנה ושנה, לסיים את כל התורה כולה ביום הושענא רבא, שעות ספורות לפני התקדש חג שמחת תורה, השנה מסיבה שהתבררה למרבה הצער רק במוצאי שמחת תורה, הוא פרץ בבכי ודיבר על הסכנות הגדולות הצפויות לעם ישראל, ובסוף דבריו הבטיח ישועה גדולה.
בפתח דבריו, אמר הגרי"מ: "כלל ישראל זקוק לישועות, אי אפשר אפילו לשער באיזה סכנות כלל ישראל נמצאים ובאיזה סכנות היהדות החרדית נמצאת, ובאיזה סכנות הבני תורה נמצאים. כל הקדוש מחבירו חרב מחבירו (מכתב הרמב"ן), ההשתוללות של הרשעים היא בלתי נתפסת, בלתי נתפסת, אין ספק הנר לפני שהוא דועך לגמרי, הוא מקבל קצת חיות והגיע הזמן שהנר שלהם ידעך, ונר ישראל 'יגיה חשכי' כלשונו של דוד המלך (תהילים חי כט,) 'כי אתה תאיר נרי, ה' אלוקי יגיה חשכי', מה זה יגיה חשכי: אנחנו כולנו עומדים בחושך, כי הנה בא בחושך כפשוטו עם צרות של 'עקתין דנפישין' שאני לא יודע איך אנשים יכולים לעמוד בזה, אבל 'הנותן ליעף כח' נותן גם כח לזה".
עוד אמר הגרי"מ: "בלי ספק שזה עכשיו הזמן כולנו יחד, ביום האושפיזין של דוד המלך לקיים 'ויתחזק דוד בה' אלוקיו', דוד המלך עבר את כל ה'עקתין דנפישין' ואף על פי כן הוא קיים 'ויתחזק דוד בה' אלוקיו'. שכולנו נתחזק ונאמין באמונה שלמה, שהקב"ה יעזרנו ויושיענו מכל הצרות ומכל עקתין נפישין, כל אחד ואחד יחשוב על הצרות שלו ויחשוב שיש אנשים עם צרות יותר גדולות משלו ויבקש בשבילו, והמתפלל על חבירו הוא נענה תחילה ואז בלי ספק הקב"ה יקשיב לשוועתינו".
בסיום דבריו אמר: "וכולנו יחד נאחל לעצמינו שנה טובה ומבורכת שנה טובה ומתוקה, שנת גאולה מכל עקתין דנפישין ובעזרת ה' תהיה ישועה גדולה."