חג שמחת תורה, שחל בשיאו של בין הזמנים תשרי לאברכים ובחורי הישיבות, הוא כמין קפיצה וחזרה ליום-יומיים להיכל הישיבה, כאשר רבבות בחורי הישיבות הנמצאים בביתם שבים בערב שמחת התורה לישיבה, לחגוג ולשמוח עם התורה, במקום שם הם לומדים את התורה במשך כל השנה.
בחורים רבים רוצים לנצל את זמן ערב החג בצהריים למנוחה ושינה, בכדי לאגור כח לריקודים הארוכים בעת ההקפות בליל וביום שמחת תורה, מכיון שעד שקיעת החמה של כניסת החג נחשב הזמן לחג הסוכות, זמן בו אסור לאכול ולישון מחוץ לסוכה, מתעוררת בעיה מדי שנה, מאחר ורוב הישיבות לא בונות כלל סוכה, עקב שבבין הזמנים תשרי הבחורים נמצאים בביתם, כך יוצא שמאות בחורים בכל ישיבה מחפשים היכן לישון, ואינם יודעים האם מותר להם לישון בפנימיה מחוץ לסוכה או לא.
בקו 'שיח יצחק' מתורתו של עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין, הביאו נכדו הרב חיים מלין כי שאל את השאלה המצויה את זקנו הרב זילברשטיין, בעודו מוסיף כי ישנם בחורים הטוענים שאפשר ללכת לישון בסוכותיהם של השכנים הסמוכים לישיבה, ומאידך אחרים טוענים שהם מתביישים לבקש מהם לישון, ומצטער פטור מן הסוכה.
הגר"י זילברשטיין פלפל בגדרי 'מצטער פטור מן הסוכה', וציין לדברי המשנה ברורה (סימן תרמ ס"ק כב), כשלסיום מכריע שאם הבחורים עייפים ורוצים לישון מחמת שתש כוחם מליל הושענא רבה וכדומה, אז הדין שמי שמתבייש לבקש מהשכנים – מותר לו לישון חוץ לסוכה.
אבל אם הבחורים כרגע אין להם עייפות ויכולים להחזיק מעמד שלא לישון, ורק רוצים לצבור כח בשביל ליל שמחת תורה, בשביל זה לא נדחית מצוות סוכה, ואדרבה, אולי נדחה את הריקודים הגדולים ובכך לא יצטרכו לישון מחוץ לסוכה. ואכן מי שמרגיש עייפות, יקצר את ההקפות וילך לנוח בלילה, ולמה לדחות מצוה חביבה זו של סוכה ובכך לישון מחוץ לסוכה בשביל ריקודים ארוכים.