בלעדי ב'כיכר השבת': במשך קצת יותר מארבעה ימים, ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצ"ל, בן ה-100, היה מאושפז בבית החולים 'מעייני הישועה' בבני ברק, עד שנדם לבו, בבוקר יום שלישי, בעודו יושב ומכין את השיעור היומי.
כעת, נחשפים הנהגותיו של ראש הישיבה בבית החולים, בימיו האחרונים - כיצד היה צלול עד הרגע האחרון והקפיד על קלה כבחמורה.
בליל חג השבועות, ראש הישיבה חש שלא בטוב. בביתו, ערכו לו בדיקות דם ומיהרו לשלוח אותם לבית החולים. כשחזרו הבדיקות, הורה הצוות הרפואי כי יש לפנות את ראש הישיבה לבית החולים.
תחילה, אמר ראש הישיבה כי הפינוי יעשה רק על-ידי גוי. בני הבית החלו להתארגן מיד כדי לצאת ולהביא גוי שייקח את הגר"ג לבית החולים, אך כשבאו לצאת מהחדר, כעבור דקות ספורות, ראש הישיבה שחש שמצבו מידרדר, שינה את דעתו ואמר: "זה פיקוח נפש, אפשר לצאת".
וכך, הוא נלקח ברכבו, בידי נהג יהודי, אל בית החולים. בהגיעם לשם, מיד עם אשפוזו ביקש הרופא להביא לראש הישיבה תרופה. הגר"ג, שאל את נינו, ר' מוטי פלאי - "האם הרופא יודע שכבר לקחתי כדור אחד היום?", ורק לאחר שווידא כי הרופא מודע לכך ובכל-זאת הורה לתת לו את התרופה, ניאות ראש הישיבה לקחתה.
במהלך ימי האשפוז בבית החולים, הגר"ג נצרך לקבל תוסף מזון בעקבות מצבו הבריאותי. זהו תוסף מזון שנהוג לתת לכל גדולי ישראל, בכדי לחזק את גופם העמל בתורה. עד לפני כמה חודשים, היתה חברה שמייצרת זאת בכשרות מהודרת, וכעת, יש את התוסף רק עם חלב עכו"ם.
כאשר ביקשו לתת לראש הישיבה את התוסף, הוא ביקש לבדוק אותו וכשראה שבאותיות הקטנות רשום שיש חלב עכו"ם, אמר כי "זה מאכלות אסוורת" וסירב לקחת את התוסף - עד שהביאו לפניו תוסף כשר בודד שנמצא במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים, ורק אותו ראש הישיבה הסכים לקחת.
אמנם מצבו הרפואי של ראש הישיבה הוגדר קשה, אך הוא עצמו - לא הרגיש כך, והמשיך כמעט כרגיל בשגרת יומו, הן בהכנת השיעור היומי והן במסירתו, כפי התמונה המפורסמת שפורסמה לאחר פטירתו, בה הוא נראה יושב בחדרו במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים 'מעייני הישועה', לבוש בפראק ובעניבה - ומוסר שיעור, שעות ספורות לפני שנפטר.
בקרב הצוות הרפואי, שררה התחושה כי ראש הישיבה יחלים וישוב אל ביתו. מאיר מילר, מנאמני ביתו, ביקש ביום שני לדעת, האם להמשיך לסייד את בית ראש הישיבה, במה שהחלו מיד לאחר חג השבועות, והרופאים היו בדעה אחת שראש הישיבה יצא מזה.
משכך, ההלם מפטירתו ביום שלישי - בעודו, כאמור, באמצע הכנת השיעור, היה גדול. "הוא פשוט פסע מהעולם הזה לעולם הבא", הגדיר זאת אחד העסקנים הרפואיים, "הוא הלך פסיעה אחת לשם, ונדם לבו".
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.