בישיבת פוניבז' טרם עיכלו את האבדן העצום עם פטירת ראש הישיבה האהוב הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצוק"ל, אולם הכסא המיותם אומר הכל.
ראש הישיבה, שהקפיד על מסירת השיעור היומי על הסוגיות הנלמדות בישיבה ולא החסיר מהם גם בימי בין הזמנים - אז נהג למסור אותם בביתו, לא הגיע לחדר השיעורים בישיבה ורק נר הזיכרון שהודלק על שולחנו נותר למזכרת ממסורת מפוארת וארוכת שנים.
כפי שחשפנו ב'כיכר השבת', ראש הישיבה מסר את השיעור היומי גם ממיטת חוליו - ממנה לא קם לדאבון הלב, וביום שני הגיעו לחדרו קומץ תלמידיו הוותיקים והמסורים לשמוע ממנו את השיעור האחרון בחייו, שאורכו היה 16.5 דקות.
גם ביומו האחרון, התכונן ראש הישיבה למסירת השיעור, ובשעות הבוקר ביקש מנכדו חביבו שהיה מסור אליו לאורך השנים, דף ועט על מנת להכין את השיעור היומי.
נכדו המסור, ר' מוטי פלאי שאל: "סבא, רוצה להכין גם את השיחה השבועית?".
ראש הישיבה זצוק"ל השיב: "שיחה כבר לא תהיה היום".
ראש הישיבה החל, כאמור, לכתוב את השיעור אותו תכנן למסור, וכך במשך מספר דקות עד שלפתע ליבו נדם מתוך צלילות גמורה ומתוך עיסוק בתורה - עיסוק שהחזיק והחיה אותו במשך עשרות שנים, יום וליל, קיץ וחורף, ימי הזמן וימי בין הזמנים, ללא ליאות וללא תירוצים.
חתנו של ראש הישיבה, הגאון רבי איתמר גרבוז, ראש ישיבת 'אורחות תורה', מסר אתמול את השיעור היומי לזכרו של חמיו הגדול - זאת על אף שמתו מוטל לפניו. לדבריו - זו הזכות הכי גדולה לראש הישיבה זצ"ל, שהשיעור היומי יימסר על אף הצער והכאב.