חג מתן תורה | ראשי הישיבות שפרצו בשנים האחרונות וסחפו אלפי תלמידים

לאחר השואה וחורבן עולם הישיבות הליטאי באירופה, החלו גדולי הדור באותה התקופה בהקמת עולם הישיבות מחדש בארץ ישראל. מייד לאחר השואה הוקמו בארץ הישיבות פוניבז', מיר, בריסק, סלבודקה וקמניץ, שהצטרפו לישיבות וותיקות יותר שכבר היו בארץ קודם לכן, חברון וקול תורה וישיבת לומז'ה שנסגרה לפני שנים רבות.

הגר"ד נישא לרבקה הניה, בתו של הרב דב בר אלתר אייכנשטיין ראש ישיבת איתרי. בתחילת דרכו כיהן כמשיב בישיבת באר התורה ובישיבת גבעת שאול. ולאחר תקופה התמנה על ידי הגאון רבי יהושע נויבירט לראש ישיבת חכמת שלמה בבית וגן. כאשר החליטו הגאון רבי יהושע נויבירט ובנו הגר"ב להקים ישיבה חדשה, קראו לגר"ד להשתתף עמהם בהקמת הישיבה.

חלק גדול מהצלחתה של הישיבה בתחילת דרכה היה בזכות מעריציו הרבים של הגר"ד שרצו לשלוח אליו בחורים, כמו גם הגאון רבי חיים קוק ראש ישיבת תורת רפאל (שנסגרה בינתיים) שהינו ידידו הקרוב ומעריצו של הגר"ד וולפסון והקפיד לשלוח לישיבה מתחילתה קבוצות גדולות של בחורים מבוגרי ישיבתו.

הגר"ד חיבר ספרים רבים, סידרת ספרי "להבין שמועות" על מסכתות מסדר נשים נזיקין על בסיס שיעוריו בישיבה, וכן ספרים שונים על מסכת טהרות. בהקדמה לספרו "אשיחה בחקיך" על מסכת פרה כתב לו מרן הגראי"ל שטינמן בהסכמתו "והאמת, במעלליו יתנכר נער כי בוצין בוצין מקטפיה ידוע שעתיד לגדלות הן מצד כשרונותיו הן מצד מדותיו הנעלות". כזכור, הגראי"ל שטיינמן היה רבו של הגר"ד בישיבת פוניבז' הקטנה.

חלק מאחיו של הגר"ד הינם אנשי עסקים בכירים שלקחו את הונה של משפחת וולפסון והגדילו אותו מאוד כמו "קבוצת וולפסון" שהינה יזמית נדל"ן גדולה במגזר החרדי. בין אחיו ניתן למנות הרב הנדיב רבי אריה וולפסון, הרב הנדיב רבי אורי וולפסון ואחים נוספים. המשפחה ידועה כתורמת למוסדות חסד ונוהגת לסייע רבות לישיבת "וולפסון – נתיבות חכמה" בתמיכה כלכלית.

בשנים האחרונות תפס הגר"ד מעמד מרכזי במזרח ראשי הישיבות בדורנו יחד עם ישיבתו שגדלה ומונה כיום כאלף בחורים כן ירבו, תלמידיו רואים בו דמות מופת, עם הנהגות מיוחדות בעבודת ה'.

הגאון רבי חיים פיינשטיין - ראש ישיבת עטרת שלמה-סורוצקין

רבי חיים פיינשטיין נולד בשנת תשי"ד, והוא נכדו של מרן הגרי"ז מבריסק, ולמעלה בקודש הגאון רבי חיים מבריסק. אביו הוא רבי יחיאל מיכל פיינשטיין מגדולי הדור זצ"ל, חתנו של מרן הגרי"ז מבריסק.

כמנהג בריסק לחנך את הילדים אצל בני המשפחה, למד הגר"ח בצעירותו אצל אביו הגאון רבי יחיאל מיכל.

דרך החינוך והשיטה בה נוהג רבי חיים היא שיטה בריסקאית למהדרין. המשפחה מקפידה לא לאכול מחוץ לבית כלל, מקפידה על דיני כשרות חמורים ביותר, הכל כנוהג בית בריסק מאז מרן הגרי"ז.

נישא לפערל נכדת אב"ד ציריך רבי מרדכי יעקב ברייש בעל "החלקת יעקב" ומגדולי הפוסקים.

לאורך השנים כיהן בישיבת "בית יהודה" בבני ברק, שהקים אביו, ובשנת תשע"ד כאשר החליט הגאון רבי שלום בער סורוצקין שהגיעה העת להקים ישיבה גדולה חדשה, נקרא לכהן בישיבת "עטרת שלמה – סורוצקין" כראש ישיבה.

הגר"ח נחשב כבר כיום לאחד מחשובי ראשי הישיבות ורבים שוחרים לפיתחו. כדרכם של משפחות בריסק הוא נוהג למסור "חומיש שיעור" מידי שבוע, ושיעור זה נדפס באופן קבוע בקבצי גליונות פרשות השבוע השונים.

הגר"ח ידוע כתלמיד חכם עצום ומופלג, השולט אף בחלקי התורה שפחות נלמדים בהיכלי הישיבות, לפני כשלוש שנים אירע מקרה נדיר, בו נצפה מרן הגר"ח קנייבסקי קם בפניו כאשר נכנס לחדרו.

דרכו של הגר"ח היא בריסקאית במלא מובן המילה, תלמידיו רוחשים לו כבוד ושומרים על יראת כבוד בריסקאית בשיחם איתו.

הגאון רבי יעקב סטפנסקי - ראש ישיבת תורה בתפארתה

הגאון רבי יעקב סטפנסקי נולד בארצות הברית בשנת תש"ך, והוא בנו של הגאון רבי יששכר מאיר סטפנסקי שהיה ממקורביו הגדולים של מרן הגר"י קנייבסקי "הקהילות יעקב".

בצעירותו הגיע ללמוד בישיבת פוניבז', שם היה לתלמידו חביבו של מרן הרב שך זצ"ל. בבחרותו, נישא לבתו של הגרש"ז אולמן זצ"ל מרבני בני ברק ומדייני בית דינו של הגר"נ קרליץ.

לאורך השנים כיהן לסירוגין בתפקידים שונים בישיבת אמרי צבי, וכן כראש כולל, ובשנת תשע"ד לאחר שהורה מרן הגראי"ל שטיינמן על הקמת ישיבה חדשה, ישיבת "תורה בתפארתה", שהצטרפה לישיבה הקודמת אותה הקים הגראי"ל ישיבת "ארחות תורה", קראו הגראי"ל לכהן כראש הישיבה החדשה תקופה קצרה לאחר הקמתה.

לפני כשנתיים הורה הגר"י בהוראה ייחודית כי בני ישיבות ספרדים הלומדים בישיבה ליטאית עליהם להצביע ג' כחלק מהיותם מעולם בני התורה הליטאיים, ההוראה עוררה בשעתו דיון ציבורי בנושא ונשמעו אז דעות של מרביצי תורה שונים לכאן ולכאן.

הגאון רבי ישראל לנדא - ראש ישיבת היכל יצחק-לנדא

הגאון רבי ישראל לנדא נולד בשנת תשכ"ד, הוא בנו של הגאון רבי קלמן לנדא זצ"ל מראשי ישיבת טשיבין, ואחיהם של הרבנים הגאון רבי יצחק לנדא זצ"ל שכיהן כר"מ בישיבת חברון שנים רבות, והגאון רבי משה לנדא שמכהן כר"מ בישיבת נתיבות חוכמה – וולפסון וכראש הישיבה לצעירים של הגר"מ שפירא בירושלים.

הגר"י למד בצעירותו בישיבת פוניבז' הקטנה שם התקרב מאוד לגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ' זצ"ל אשר בינו לבין אביו הגאון רבי קלמן לנדא זצ"ל שררה קירבה עצומה מאוד מאז הגיעו של רבי קלמן כפליט לאחר השואה ללמוד אצל רבי מיכל יהודה.

בישיבה גדולה היה מן המייסדים של ישיבת בית מתתיהו בעת שמורו ורבו הגאון רבי ברוך וייסבקר קרא לתלמידיו הקרובים להקים את ישיבת בית מתתיהו בבני ברק, ולאחר מכן המשיך ללמוד בישיבת פוניבז'.

הגר"י נישא לחנה מלכה בתו של הגאון רבי דניאל לרפלד ראש ישיבת בית ישראל בירושלים, ולמד שנים רבות בישיבת מיר, שם התקרב מאוד לשיטת הלימוד ה"מיראית" ורואה את עצמו כשייך לבית המדרש המיראי ותלמידיו של הגאון רבי נחום פרצוביץ זצ"ל. בהקדמה לספרו המפורסם "שמעתתא דמיגו" הוא מזכיר כי על אף שמעולם לא זכה לשומעו פנים אל פנים, "אבל מימיו אנו שותים ושמעתיה מבדרן בי מדרשא כל הימים".

בישיבת מיר למד בחברותא עם הגאון רבי רפאל שמואלביץ זצ"ל שקירבו מאוד, ורבים מראשי הישיבות והר"מים בדורנו למדו יחד בצוותא חדא בחבורה שהתקיימה באותם הימים בישיבת מיר, כמו הגר"א סגל, הגר"א זיסקינד ועוד רבים.

בגיל צעיר התמנה לר"מ בישיבת מהרי"ל של הגאון רבי חזקיהו יוסף שרייבר, שם לצד היותו ר"מ בישיבה קיבל מתורתו של הגרחי"ש, ומאז שוררת ביניהם קירבה והערכה עמוקה.

בשנים שלאחר מכן כיהן בבית המדרש "פרידמן" בישיבת מיר בירושלים, שם החל בהוצאת המראי מקומות "פיתוחי חותם" אשר הינם מהמבוקשים ביותר בעולם הישיבות. לאחר מכן התמנה לראש ישיבת "נר זרח" תחת הגאון רבי יששכר מאיר זצ"ל שהעריכו מאוד, ולאחר מכן נקרא לכהן כר"מ בישיבת עטרת ישראל שבראשות ראש הישיבה הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי.

בשנת תשע"ה לאחר נטילת עצה ממרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, מהגאון רבי משה שפירא זצ"ל ומהגאון רבי נפתלי קפלן, הקים את ישיבת "היכל יצחק" בירושלים, הנקראת על שם אחיו הגדול רבי יצחק לנדא זצ"ל שכיהן בישיבת חברון בירושלים. בישיבה כארבע מאות בחורים כן ירבו.

שיטתו של הגר"י לנדא היא מחד לימוד הסוגיה בצורה מיראית כדרכו של הגר"נ פרצוביץ והגר"א אריאלי, ולאחר העמדת היסודות המיראיים בסוגיה דרכו להוסיף תוספת לומדע'ס עמוקה ומקורית.

הגר"י אינו נוהג להתערב בנושאים ציבוריים, יחד עם זאת בתקופת הקורונה בה שררה מבוכה רבה הוציא הגר"י כמה הוראות לתלמידיו שקיבלו תהודה יוצאת דופן בקרב הציבור. רבים מתלמידיו נוהגים להיוועץ בו באופן פרטי גם שנים רבות לאחר שסיימו ללמוד בישיבתו.

ספריו של הגר"י הם ספר "שמעתתא דמיגו" שהוציא בצעירותו וספרי מראי המקומות "פיתוחי חותם" שנלמדים בכל עולם הישיבות, גישתו המוסרית משלבת "מחשבה" מבית מדרשם של הגאון רבי משה שפירא יחד עם גישה חסידית מעט של עבודת השם מתוך התלהבות ושמחה שהגר"י מנחיל לתלמידיו.

הגאון רבי ישראל מאיר דרוק - ראש ישיבות תפארת ישראל

הגרי"מ דרוק נולד לפני 56 שנים לאביו הגאון רבי מרדכי דרוק שהיה ידוע כמגיד מישרים, בעל פה מפיק מרגליו, וכל ירושלים היתה נוהרת ומאזינה לדרשותיו. הגרי"מ למד בצעירותו בישיבת 'קול תורה' בבית וגן והיה נחשב לאחד מטובי הבחורים בישיבה שהכילה את טובי המוחות בירושלים.

עם סיום שנות לימודיו ב'קול תורה', המשיך הגרי"מ את לימודיו בישיבת 'אור ישראל' בפתח תקווה - שם התחבב במהרה על רבותיו, ובייחוד על ראש הישיבה הגר"י רוזן שראה בו את אחד מתלמידיו המובהקים.

הגרי"מ בלט בכשרונתיו והתמדתו בישיבה והוא נלקח לחתן על ידי אחד מגדולי תלמידי החכמים שבדור הגאון רבי מיכל זילבר. הגר"י רוזן סיפר שהיה לו קשה להתרגל לשקט שנהיה בשיעורים כלליים מאז התחתן הגרי"מ.

מיד אחרי חתונתו, החל הגרי"מ למסור שיעורים בשכונת רוממה שם התגורר וכבר בגיל צעיר התמנה למגיד שיעור בישיבת 'פרשבורג' בגבעת שאול, לצד תפקידו כ'מיישיב' בישיבת 'אור אלחנן' בירושלים. זה היה מחזה נדיר לראות אברך בגילו משמש בתפקידים כה בכירים.

מספר שנים לאחר מכן, והוא עדיין אב רך בשנים, כבר הקים את הישיבה לצעירים מצטיינים בירושלים 'כנסת יעקב' יחד עם הגאון רבי יוסף חינקיס. הגרי"מ מסר שיעורים לבני שיעור ג' בישיבה, אשר היוו בסיס לצעד הבא שלו בהרבצת תורה - הקמת ישיבה גדולה.

הגרי"מ נחשב לאחד מראשי הישיבה הצעירים והמבריקים ביותר בעולם הישיבות ותלמידים רבים הלכו והולכים אחריו באש ובמים תודות לכושר ההסברה והבהירות שלו. בזה - הוא ממשיך ישיר למורו ורבו הגר"י רוזן.

בכוח כשרונו, מצליח הגרי"מ לפשט ולהסביר את המושגים המורכבים ביותר בעזרת כושר ההסברה הנדיר שלו. גם בתחום ה'אגדה' התפוח לא נפל רחוק מהעץ, והגרי"מ חיבר ספרים רבים על כל נושאי היהדות מתפילה, מוסר ועד פירושי 'אגדות' מהש"ס.

הגרי"מ זוכה להרביץ תורה לאלפי תלמידי ישיבות הלומדים במוסדות 'תפארת ישראל' הכוללים ישיבות לצעירים, ישיבה גדולה וכולל אברכים מהחשובים והבולטים בירושלים.

בנוסף - זכה הגרי"מ להיות מגדולי מקורביו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצ"ל ואף למד איתו בחברותא עשרות שנים כשהגר"ח מגלה כלפיו חיבה בלתי מוסברת והשתעשע עימו בלימוד פעמים רבות, ובנוסף, בכל חול-המועד כאשר היה עולה לרגל לכותל המערבי, היה שר התורה סר תחילה למעונו של הגרי"מ ומבקרו בביתו שעה ארוכה.

הגרי"מ היה אמור אף להספיד את מורו ורבו הגר"ח, אולם מהצער על פטירתו - הוא לקה בליבו ונבצר ממנו להשתתף בהלוויה שהימה מהגדולות ביותר בציבור החרדי מאז קום המדינה.

הגאון רבי בונים שרייבר - ראש ישיבת נתיב הדעת-קפלן

הגאון רבי ישראל בונים שרייבר הוא מגדולי תלמידי החכמים בדורנו. נולד בשנת תשי"ח לאביו הגדול רבי פנחס שרייבר זצ"ל ראש ישיבת ברסלב, רב הקהילה באשדוד ודיין בבית דינו של הגר"נ קרליץ. רבי פנחס עלה לארץ ישראל במסגרת עליית ילדי טהרן לאחר שבמו ידיו קבר את הוריו שנפטרו במהלך השואה בהיותו ילד בן 11. לאחר הגיעו לארץ פרשו ה"חזון איש" והגאון רבי יוסף שלמה כהנמן את חסותם על הילד ה"עילוי" הצעיר שכבר אז ידע "יורה דעה" בעל פה.

רבי בונים נולד בבית גדול זה, יחד עם אחיו הגאון רבי חזקיהו יוסף שרייבר ראש ישיבת "אבן ישראל – מהרי"ל", ואחיו הגאון רבי עוזיאל שרייבר ראש ישיבת "עטרת יוסף" – סורוצקין לצעירים בבני ברק, ואחים תלמידי חכמים נוספים.

הגר"ב החל ללמוד בפוניבז' בהיותו בן 13 וחצי בלבד, ולאחר מכן למד בישיבת בריסק בירושלים, ונישא לבתו של הגאון רבי יעקב יהודה ברוורמן, ראש ישיבת "מאה שערים".

בצעירותו מונה לר"מ בישיבת "אור שמחה" של חסידי גור בחיפה, בראשות הגר"א אטלס, הישיבה נחשבה כישיבה למדנית מאוד וכיהנו בה הגאון רבי מנדל שפרן, הגאון רבי שאול אלתר ורבנים נוספים.

לאורך השנים מוסר הגר"ב שיעורים בדף היומי בעיון, ודרכו למסור שיעור קצר הכורך בחריפות ובפלפול סוגיות רבות, שם הוא מראה את עוצם גאונותו ושליטתו בכל מרחבי הש"ס, בשיעור קצר הוא מביא את עיקרי הנקודות שבדף ומשלב ידיעות מופלגות.

תקופה קצרה כיהן בראשות ישיבת "שארית יעקב" בירושלים, ולאחר מכן מונה על ידי הגאון רבי שלום בער סורוצקין לכהן בראשות רשת הכוללים הגדולה בארץ "עטרת שלמה".

בשנת תשס"ט הקים המשגיח הגאון רבי נפתלי קפלן את ישיבת "נתיב הדעת" – קפלן בירושלים, ובעצת מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל מינה את הגר"ב לכהן כראש הישיבה יחד עם בנו הגאון רבי אברהם קפלן.

בשנת תש"ע לאחר פטירת אביו הגדול הגאון רבי פנחס שרייבר, נקרא הגר"ב על ידי בני הקהילה למלא את מקומו כרב הקהילה באשדוד, ובמקביל הוא עומד בראשות בית דין "הישר והטוב" באשדוד.

הגר"ב מוסר שיעורים בכל מרחבי התורה, עם שליטה ועמקות נדירים, כמעט ואין תחום בו אין שיעורים כתובים או מוקלטים של הגר"ב, בין בטהרות בין בקודשים ובסוגיות שאינן נלמדות בדרך כלל בהיכלי הישיבות. לגר"ב סידרות שיעורים שונות על עניינים מיוחדים, כמו סידרת שיעורים ואף ספר על תרי"ג מצוות ומניין המצוות.

הגר"ב ידוע בתביעה בלתי מתפשרת לבני הישיבות לידיעת הש"ס וידיעת התורה, הוא תובע מתלמידיו כל העת להקיף ולדעת, ותובע מהם התמדה ושקיעות, הוא דורש מתלמידיו לא להסתפק בלימוד המסכתות הישיבתיות מסדרי "נשים נזיקין", אלא להקיף את כל מרחבי הש"ס וכל העניינים והסוגיות שלא נלמדים באופן רגיל בישיבות ובהנהגתו הוא מהווה דוגמא לסמל להתמדה וידיעת התורה, עם לימוד רצוף ללא הפסקה לאורך כל היום.

שיטת הלימוד של הגר"ב הינה מקורית, מצד אחד הוא משלב ידיעות מופלגות, ומצד שני גישתו היא עמקנית ובעלת ייחודיות, שיעוריו הינם מבוקשים מאוד אף בקרב ציבור האברכים.

הגאון רבי ברוך צבי לב - ישיבת יסודות-הרב לב

הגאון רבי ברוך צבי לב נולד בבני ברק בשנת תשכ"ו לאביו רבי יעקב שעלה לארץ ממרוקו. בצעירותו נשלח ללמוד בישיבת "בית מתתיהו" אצל הגאון רבי ברוך וייסבקר ונמנה על דור המייסדים של הישיבה.

כבר מצעירותו נחשב ל"עילוי" עצום, ונלקח לחתן על ידי הגאון רבי ניסים טולדנו זצ"ל ראש ישיבת "שארית יוסף" וחבר מועצת גדולי התורה של "דגל התורה" וממקורביו ותלמידיו הגדולים של מרן הרב שך זצ"ל.

לאחר נישואיו למד בכולל פוניבז', שם התבלט בהתמדתו וכשרונותיו, ונבחר על ידי ראש הכולל מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל לכהן כראש חבורה. ר"מ ידוע אחר שנבחר לכהן כראש חבורה בכולל פוניבז' מעט לאחר הגר"ב הינו הגאון רבי זאב איתן שמכהן בישיבת "נתיבות חכמה" – וולפסון.

בשנת תשס"ח הקים יחד עם הרב יהודה זיאת את "ישיבת יסודות" במושב יסודות ובתוך זמן קצר תפסה הישיבה מקום בכותל המזרח של עולם הישיבות הספרדיות.

הישיבה היוותה בשורה של ממש לעולם התורה הספרדי והיתה אופציה של 'לכתחילה' לבחורים מצויינים בני עדות המזרח שהעדיפו עד אז להמשיך לישיבות אשכנזיות. ישיבתו של הרב לב מהווה אבן יסוד וציון דרך לפריחת עולם התורה הספרדי והיתה הישיבה הראשונה שבחורים מעדות המזרח ביכרו אותה על פני ישיבות מובילות כמו חברון, פוניבז' ועוד.

בשנת תשע"ה החליטו הרב לב והרב זיאת על חלוקת הישיבה לשניים, ולאחר חלוקת בחורי הישיבה ביניהם הקים הרב לב את ישיבת "יסודות התורה" בתל אביב ואילו הרב זיאת הקים את ישיבת "משכן ידידיה" ביסודות.

הגר"ב הוא תלמיד מובהק של הגאון רבי ברוך וייסבקר, ולמשגיח בישיבתו אף מינה את הגאון רבי שלמה ברויאר שמכהן בעיקר כמשגיח בישיבת בית מתתיהו. כמו כן הגישה בישיבתו דומה לסגנונה של בית מתתיהו ועל הבחורים נאסר להחזיק מכשירים סלולאריים בישיבה.

ישיבתו מונה כ-400 בחורים ונחשבת כאחת הישיבות הטובות ביותר בעולם הישיבות הספרדי.