פרויקט מיוחד על עולם הישיבות - הפרק השני: עולם הישיבות הגדולות כולו מונה היום כ-41 אלף תלמידי ישיבה כן ירבו. לפי ההערכות כחצי מהם לומדים בישיבות ליטאיות, בחורים חסידיים מתחתנים מוקדם יותר, כך שמספרית הם נוכחים פחות בעולם הישיבות הגדולות, והרבה בחורים מבני עדות המזרח - לומדים בישיבות אשכנזיות, כך שללא ספק, החלק הארי של עולם הישיבות נמצא במסגרת הישיבות הליטאיות.
כיום, ישנן ישיבות ענק דוגמת פוניבז' וחברון, שכל אחת מהן מונה למעלה מ-1,500 בחורים, וישנן הרבה ישיבות קטנות המונות כ-200 בחורים. הבחורים, מתפזרים בין הישיבות השונות, לפי הסגנון וההתאמה האישית של כל בחור.
בסדרת הכתבות ננסה להתמקד בסגנונות השונים של הישיבות, בגישה שלהן לפתיחות ופרומקייט, בשיטות המוסר של הישיבות, בהתמודדות שלהן עם פגעי הטכנולוגיה, בשיטות הלימוד הנוהגות בכל ישיבה ובדמויות המפתח בעולם הישיבות שמשפיעות על הבחורים ועל העולם שבחוץ.
בסדרת הכתבות הקרובה נתמקד בעולם הישיבות הליטאי ולאחר מכן נסקור בעז"ה את עולם הישיבות הספרדי והחסידי.
הפרק השני - ישיבות "פרום" וישיבות "ירושלמיות"
כיכר השבת ממשיך בפרוייקט הייחודי "עולם הישיבות", ולאחר הפרק הראשון על משגיחי עולם הישיבות, הפרק השני יעסוק במיפוי עולם הישיבות, כמה ישיבות קטנות יש בארץ, באלו ערים הם ממוקמות, היכן גדל "דור העתיד" של עולם הישיבות, וחלוקת הישיבות הגדולות לפי סיגנון המשפחות והבחורים, ישיבות "פרום" וישיבות "ירושלמיות".
בעולם הישיבות הליטאי ישנן כ-90(!) ישיבות קטנות, כן ירבו, ומספר בחורי הישיבות בשיעור ג' בישיבות הקטנות עומד על קרוב ל-3500(!) בחורים, כן ירבו.
באלו ערים נמצא "דור העתיד" של עולם הישיבות והציבור החרדי ולאיזה ישיבות בוחרים הבחורים ללכת, על כך ועוד בפרק הנוכחי.
ירושלים היא כמובן העיר הגדולה ביותר כ-1,250 מהבחורים בשיעור ג' בישיבות הקטנות מתגוררים בירושלים, אחריה באה העיר בני ברק, עם כ-620 בחורים בשיעור ג' בישיבות הקטנות, ובאופן מפתיע, מייד לאחריה, בקרב צמוד מאוד באה העיר מודיעין עילית-קרית ספר, עם כ580- בחורי ישיבות קטנות, לפי הנתונים נראה שבתוך שנתיים יהיו במודיעין עילית יותר בחורים בישיבות קטנות ליטאיות מאשר בבני ברק, לאחריהן, באות הערים בית שמש (כ-310) ואלעד (כ-200), שאר הבחורים לומדים בישיבות קטנות המפוזרות ברחבי הארץ, בצפון ובדרום.
אז לאן כולם הולכים?
ובכן, עולם הישיבות הליטאי מחולק לשני זרמים עיקריים: הישיבות ה"פרום" והישיבות ה"ירושלמיות", וישיבות שנמצאות באמצע הדרך ויודעות לשלב בין סוגי המשפחות השונות.
עם הישיבות ה"ירושלמיות" נמנות למשל: ישיבת "חברון" בירושלים, ישיבת "וולפסון-נתיבות חכמה" בירושלים, ישיבת "אור ישראל" שנמצאת בפתח תקווה אך סיגנונה הוא "ירושלמי" יותר, ישיבת "היכל יצחק-לנדא" בירושלים וישיבת "מיר-ברכפלד". ויש את הישיבות בסגנון החברונאי הישן כמו "כנסת הגדולה" ו"עטרת ישראל" במודיעין עילית. כמובן ישנן ישיבות נוספות בסיגנון "ירושלמי" וזהו רק מדגם מייצג.
ישיבות אלו מקבלות אחוז נכבד מאוד משיעור ג' בישיבות הקטנות, ישיבת חברון מקבלת בכל שנה כ-280 בחורים מעידית הישיבות הקטנות, בפרט בירושלים כמו למשל מישיבת קול תורה בירושלים ממנה "שואבת" ישיבת חברון כמעט חצי שיעור בכל שנה, גם ישיבת וולפסון מקבלת כ-200 בחורים בכל שנה, כך שיחד עם הישיבות האחרות כמו "אור ישראל" "היכל יצחק-לנדא" ו"מיר ברכפלד" מדובר כבר בלמעלה מ800 בחורים משיעור ג' בישיבות הקטנות שהולכים לישיבות האלו וכמובן עוד רבים אחרים שהולכים לישיבות "ירושלמיות" אחרות.
עם הישיבות ה"פרום" נמנות ישיבות "תפרח" במושב תפרח, "תורה בתפארתה" באלעד, "ארחות תורה" "קרית מלך" ו"בית מדרש עליון" בבני ברק, כמובן שישנן ישיבות נוספות בסיגנון "פרום" אך אלו הן מדגם מייצג של עולם הישיבות ה"פרום".
ישיבות "תפרח" ו"תורה בתפארתה" מקבלות בכל שנה כ200 בחורים, ושאר הישיבות מקבלות כל אחת למעלה ממאה בחורים בכל שנה, כך שגם עולם הישיבות ה"פרום" מקבל בכל שנה יחדיו למעלה מ800 בחורים ההולכים לישיבות האלו, וכמובן עוד הרבה בחורים שהולכים לישיבות "פרום" נוספות.
ישנן ישיבות שנמצאות על ה"תפר" ויודעות לשלב בחורים משני הסיגנונות, גם בחורים מישיבות קטנות "פרום" וגם בחורים מישיבות "ירושלמיות", כך למשל ישיבת פוניבז' - "אם הישיבות" שמקבלת בכל שנה כ-350 (!) בחורים, משלבת בין הסיגנונות, למרות שהרוב המכריע בישיבה שייך לסיגנון ה"פרום" נוהרים אליה גם בחורים מסיגנון "ירושלמי" יותר. ישיבת "בית מתתיהו" בבני ברק גם היא משלבת בהצלחה בין בחורים "ירושלמים" לבחורים מסיגנון "פרום".
כך שגם ישיבות שנמצאות על ה"תפר" כ"פוניבז'", "בית מתתיהו", "אור אלחנן", "קול תורה" ועוד רבות אחרות, מקבלות יחדיו בכל שנה כ-800 בחורים ומעלה ובנוסף רבים אחרים שהולכים לישיבות דומות.
חשוב לציין כי ישיבות רבות משנות עם הזמן את סיגנון הבחורים בישיבה, כך למשל "ישיבת חברון" שב-20 שנה האחרונות שמה דגש על בני אברכים בעוד בעבר קיבלה בעיקר בני "בעלי בתים", גם ישיבת "קפלן-נתיב הדעת" שנהגה בעבר לקבל בחורים מבית שמש ומקומות "ירושלמים" יותר, ובשנים האחרונות קיצצה במספר הבחורים ממשפחות "פתוחות" ונוטה לכיוון "פרום" יותר. ישיבת "לנדא-היכל יצחק" גם היא שינתה בחדות קו בשנתיים האחרונות ושמה דגש על בני אברכים על חשבון משפחות "פתוחות", ישיבת בית מתתיהו גם היא עברה לפני כ-9 שנים מהפך, ושינתה קו לכיוון "פרום" יותר תוך סינון משפחות מודרניות.
חשוב לציין, כי אצל הורים רבים גודל ה"שיעור" בישיבה מהווה שיקול לאן לשלוח את הבחור, ישנם הורים שמעדיפים ישיבות עם "שיעור" גדול, כי מטבע הדברים הבחורים המובחרים מצטברים יחד ויוצרים תחרות בריאה שמעודדת את הבחור, אולם ישנם הורים שמעדיפים ישיבות עם "שיעור" קטן, של כ60-70 בחורים, כך שצוות הישיבה יוכל ליצור קשר אישי עם כל בחור, ולהשגיח מקרוב על התקדמותו ועל עלייתו הרוחנית.
הבדלים ב"משטר" ובכללים בין הישיבות
מטבע הדברים, הכללים בישיבות ה"ירושלמיות" גמישים יותר מאשר בישיבות ה"פרום", אבל עיקרי הכללים בעולם הישיבות כולו די דומים.
כמובן, בישיבות כולן ללא יוצא מן הכלל, אסור לבחורים להחזיק סמארטפונים, למרות שבישיבות הענק אלו המונות כ800 בחורים ומעלה, לא ימלט שיהיה פה ושם בחור עם טלפון חכם ואף שמענו על מקרים מסויימים של עצימת עין מצד הנהלת ישיבה מסויימת, עדיין האיסור הוא אחד האיסורים החמורים ביותר בעולם הישיבות, ובחור שיתפס עם טלפון חכם אחת דתו להישלח מהישיבה, בישיבות הקטנות יותר כמובן שהבקרה והפיקוח אפקטיביים הרבה יותר.
מה לגבי טלפון סלולארי בכלל? אז בחלק מהישיבות ה"פרום" אסור לבחורים להחזיק מכשיר סלולארי, ועל הבחורים להשתמש בטלפונים ציבוריים אותם מספקת הישיבה, אבל גם בישיבות ה"ירושלמיות" יש ישיבות עם "משטר" הדוק, כמו בישיבת "אור ישראל" בה מדיניות הישיבה לא לאשר הכנסת מכשיר סלולארי כלל לישיבה, והישיבה מספקת מכשירים סלולאריים לבחורים המבוגרים שיוצאים ל"פגישות" שידוכים, בישיבות בית מתיתיהו ותפרח גם אסורה החזקת מכשיר סלולארי, אבל החל מוועד שישי מותר להחזיק מכשיר סלולארי, וזאת לצורך ה"שידוכים", אבל ברוב הישיבות, מותר להחזיק מכשיר סלולארי המאושר על ידי וועדת הרבנים לענייני תקשורת.
רישיונות נהיגה: איסור נוסף הקיים בכל הישיבות, הוא האיסור על רשיונות נהיגה, בכל הישיבות זהו קו אדום, ובחור שמוציא רשיון נהיגה נשלח מהישיבה, יוצאת מן הכלל בנושא זה היא ישיבת חברון, ישנה עצימת עין בישיבה לבחורים המבוגרים יותר שעברו את גיל ה"שידוכים", מוועד שישי ומעלה שהם כבר בגילאי 22 ומעלה שהם מוציאים רישיונות תוך העלמת עין של מנהלי הישיבה.
מחשבים: כמובן שבכל הישיבות ישנו איסור להכניס מחשבים לישיבה, אולם בישיבות מסויימות גיבשו היתר מיוחד להכניס מחשבים במקרים מיוחדים מתוך הבנה לעובדה שרבים נעזרים במחשבים לצורך כתיבת חידושי תורה. בישיבת בית מתיתיהו הישיבה מספק לבחורים שמקבלים אישור מיוחד לכך, מחשבים מיוחדים שאין להם יכולת לגשת לרשת האינטרנט ומותקנות בהם תוכנות ייעודיות שמאפשרות רק לתוכנות מסויימות דוגמת תוכנת הוורד לפעול במחשב.
בישיבת אור ישראל ישנה אגדה כי בעבר התיר הגר"י רוזן לאחד העילויים המפורסמים להחזיק מחשב בישיבה ואותו "עילוי" חיבר מספר ספרים בעודו בחור, אולם מאז אותו עילוי נדיר ההיתר לא חזר על עצמו.
בישיבות "וולפסון-נתיבות חכמה" ו"לנדא-היכל יצחק" חל איסור גמור על החזקת מחשבים, אבל מתוך הבנה לצורך של בחורים לכתוב חידושי תורה באופן מוקלד, ישנם מספר מחשבים נייחים ללא גישה לרשת השייכים לישיבה ונמצאים בשטח פתוח על יד בית המדרש, שם יש לבחורים אפשרות לכתוב חידושי תורה. בישיבת "לנדא-היכל יצחק" הישיבה התקינה במחשבים אלו את תוכנת "אוצר החכמה".
גם בישיבת חברון ישנו בחדר ה"אויצר" מחשב עם גישה לתוכנת אוצר החכמה כדי שבחורים יוכלו להיעזר בתוכנה כדי לגשת לספרים נדירים שאינם קיימים באוצר הספרים המפורסם של הישיבה.