פרק י"ב: מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל סיפר שלפני שחיים נחמן ביאליק עזב את ישיבת וולוז'ין, לקחו הג"ר יהודה לייב דון יחיא, חתנו של הגאון רבי שלמה כהן בעל ה'חשק שלמה', והסתובב עמו הרבה כדי לשכנע אותו שיסכים להישאר בלימוד, ואף למד עמו שטיקל תורה של הגר"ח מבריסק כדי שיישאר לו הגישמאק בלימוד. אך לא הועיל לו, ('אעלה בתמר' עמוד 66).
- רב העיר שחזר בתשובה בזכות שירי חיים נחמן ביאליק
- יחסו של מרן החזון איש לספר 'מולדת' שכתב ביאליק
- כך התגלגלה ההמצאה שהחזון איש ציטט את... ביאליק
- האם הנצי"ב מוולוז'ין נתן "הסכמה" ל"שיר המתמיד" של ביאליק?
- הפולמוס על ביאליק; מחלוקת בין תלמידי הגר"מ מאזוז לגר"י יוסף
- הסופר החרדי טען: זה הנזק שעשה "שיר המתמיד" של ביאליק
- כך "שיר המתמיד" של ביאליק מנע גיוס בחורי ישיבות
- ההבטחה של חיים נחמן ביאליק לרבי חיים מבריסק - שמנעה גיוס בני ישיבות
- "המתמיד" שקיבל חמש לירות מהמשורר חיים נחמן ביאליק
- הירחון חשף: זו הכוונה הנסתרת של ביאליק ב"שיר המתמיד"
- הפולמוס על ביאליק | "חייו של חנ"ב לוו בהתפרצויות רוחניות משונות"
• • •
מעניין ביותר, מפגש של ביאליק עם אחד מגדולי עילוי עולם הישיבות מאז ומעולם. הרב ניסן וקסמן סיפר שבשנת תרפ"ה כששהה ביאליק בניו יורק, הוא הוזמן להרצות בישיבת רבנו יצחק אלחנן, ששילבה לימודי חול ביחד עם גמרא בעיון. מסתבר שראש הישיבה דשם, העילוי המפורסם ממיצ'יט, למד תקופה מסוימת עם ביאליק בישיבת וולוז'ין בשנת תר"ן – תרנ"א. לאחר ההרצאה נכנסו השניים לאוצר הספרים ושוחחו ביניהם. הרב וקסמן השתוקק להאזין להם, וכך נותר לנו (באישורו של העילוי ממיצי'ט) את שדברו השניים.
נושא השיחה היה מסתו של ביאליק "הלכה ואגדה". ביאליק שאל את העילוי: "התזכור ר' שלמה שעדיין חייב אתה לי חוב ישן?". השיב לו העילוי: "כן, אבל לא הגיעה השעה לשלם את חובי", ומיד נפנו לדברים אחרים.
לאחר שנפרדו השניים הרהיב עוז הרב וקסמן ושאל את העילוי איזה חוב הוא חייב לביאליק? השיב לו העילוי שבימי המלחמה בעיר יעליסוועטגראד, פנה אליו ביאליק בבקשה שיבחר איזו סוגיה תלמודית שעסקו בה רבי עקיבא איגר ורבי חיים בריסקר, ושמהדברים יובן דרך הבנתו של רבי עקיבא ודרך הבנתו של רבי חיים, וההבדל ביניהם.
מסתבר, שביאליק נכסף לכתוב מסה על דרכי הלימוד השונות והתפתחות הבנת התלמוד בדורות האחרונים, והעילוי ממיצי'ט הבטיח לביאליק אז שימלא את בקשתו, וזהו החוב שהזכיר ביאליק לעילוי ממיצ'יט. מסיים הרב וקסמן: "חבל שנטרדה השעה ולא נתקיימה מחשבתם אז".
בספר 'הרבי שלושים שנות נשיאות' עמוד 167 הובא על חסיד בשם אהרן בקר שסיפר לרבי מליובאוויטש זי"ע על שנות השלושים שנהגו חסידי חב"ד לעשות הקפות סביב ביתו של חיים נחמן ביאליק, וההקפות היו מרשימות. לשמע הדברים העיר הרבי כי "לביאליק היה 'הרגש' לדברים כאלו".
• • •
סיפר בנו של הרב מבריסק רבי משולם דוד הלוי סאלאווייצ'יק זצ"ל:
"כאשר הבאיש ריחו של המשורר החילוני חיים נחמן ביאליק בעודו חובש את ספסלי הישיבה הק' דוואלוז'ין, והוחלט לסלקו מן הישיבה, התלוה אליו רבי חיים זצ"ל בדרכו אל תחנת הרכבת.
"רבים זקפו גבה בתמיהה לנוכח מעשהו זה, שהלא מדובר היה בבחור שסרח וסר מן הדרך, במידה כזו שלא נמצא ראוי להמשיך ולשהות בין כתלי הישיבה כלל, ומה ראה על ככה לחלוק לו כבוד זה, תחת לשלחו בבושת פנים ובזיון ההולם לו. אולם רבי חיים הסביר שמאחר והוא יודעו לבעל כשרון כתיבה מיוחד, ברי לו כי בבוא העת ישתמש בכשרון זה.
"רציתי להציל מפיו הבטחה, כי לעולם לא יכתוב במאמריו נגד היכלי הישיבות", אמר, "ומשום כך טרחתי ללוותו ולדבר על ליבו. והוא אכן הבטיח"![1]
מסתבר שהבטחה זו של ביאליק למרנא הגר"ח מבריסק שנויה במחלוקת. שכן כפי שהבאנו במאמרים הקודמים - מחלוקת עזה האם "שיר המתמיד" של ביאליק מצדד ומעריץ את בני הישיבות, או כותב עליהם בלגלוג.
• • •
הביא ר' נתן קמינצקי שביאליק רצה להיפגש עם מרן רבי ברוך בער כשביקר באמריקה ור' ברוך בער הסכים בתנאי שביאליק לא יפתח את הפה שלו.
ההמשך היה, לדברי ר' נתן קמינצקי, שר' ברוך בער אמר לביאליק מוסר שהנה את חידושיו לומדים בהיכלי התורה, ואילו את שירי ביאליק שרים ילדים... ביאליק לא יכל להגיב לפי דברי ר' נתן קמינצקי, אולם אגדה מפורסמת שביאליק ענה לו שנכון שאת שיריו שרים ילדים בגן, אולם גם לומדים אותם באוניברסיטאות, ואילו את חידושיו של ר' ברוך בער לומדים בישיבות קטנות.
פרט מעניין טוען ר' נתן קמיצקי שלביאליק קראו בישיבת וולוז'ין 'חיים זיטומירר'.
[1] אמרה בשם הרב מבריסק על אביו הגר"ח: "אבא זצ"ל יכל לראות את התוצאות שיתגלגלו מענין מסויים למרחק של עשרות שנים קדימה. לעומתו, אחרים אין בכוחם לצפות את הנולד למשך כה הרבה שנים, אולם לכל הפחות, את מה שלפניהם הריהם מטיבים לראות".
מוסיף הרב שמעון יוסף מלר בעוקצנות: "אולם ישנם כאלה שאף לזאת אינם מסוגלים..." (הובא בספר הרב מבריסק חלק ד' עמ' 8).
עוד סיפר רש"י מלר, בשם בנו של הרב מבריסק שסיפר אודות מאורע כלשהו שאירע בירושלים בימיו של אביו, רבי חיים – שדעתו ביחס לאותו מאורע היתה מנוגדת לדעתם של חכמי ירושלים.
משנשאל, כיצד לא נמנע רבי חיים מלחלוק על דעתם של חכמי המקום, שאחרי ככלות הכל הם היו עדים למאורע, ולבטח מכירים לדעת בטיבו בשל היותם סמוכים ונראים לו, השיב מרן זצ"ל, ש"אבא זצ"ל הטיב לראות מבריסק את הקורה בירושלים, יותר מתושביה השוכנים בקרבה"...
הרב מלר לא כותב את המקרה האמור, או את השנה המדוברת, אלא משאיר במעומעם: "היה זה לאחר פטירת רבינו המהרי"ל דיסקין זצ"ל, ואפשר שאף אחר פטירת הגר"ש סלנט זצ"ל רבה של ירושלים", וחבל על דאבדין שאיננו יודעים מה בדיוק המאורע שהגר"ח מבריסק חלק על חכמי ירושלים.
ע"פ בנו של הרב מבריסק רבי מאיר סולוביצ'יק סבו רבי חיים, היה היחיד שידע בדיוק נמרץ מהנעשה בירושלים, והתבטא על כך בלשון האידיש: "דער איינציגער וואס האט געוואוסט פונגט וואס טוהט זיך אין ירושלים". היאך ידע מה קורה בירושלים מבלי להיות בה? ע"כ ענה רבי מאיר: "על ידי שהיה שואל ומתעניין אצל כל אורח מירושלים שנקלע לבריסק, מה מעשיו של פלוני ואלמוני וכיו"ב, ועל פי התשובות שהיה מקבל מהם, עמד על הנעשה והנשמע בעיר".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com