פרויקט מיוחד על עולם הישיבות - הפרק הראשון: עולם הישיבות הגדולות כולו מונה היום כ-41 אלף תלמידי ישיבה כן ירבו. לפי ההערכות כחצי מהם לומדים בישיבות ליטאיות, בחורים חסידיים מתחתנים מוקדם יותר, כך שמספרית הם נוכחים פחות בעולם הישיבות הגדולות, והרבה בחורים מבני עדות המזרח - לומדים בישיבות אשכנזיות, כך שללא ספק, החלק הארי של עולם הישיבות נמצא במסגרת הישיבות הליטאיות.
כיום, ישנן ישיבות ענק דוגמת פוניבז' וחברון, שכל אחת מהן מונה למעלה מ-1,500 בחורים, וישנן הרבה ישיבות קטנות המונות כ-200 בחורים. הבחורים, מתפזרים בין הישיבות השונות, לפי הסגנון וההתאמה האישית של כל בחור.
בסדרת הכתבות ננסה להתמקד בסגנונות השונים של הישיבות, בגישה שלהן לפתיחות ופרומקייט, בשיטות המוסר של הישיבות, בהתמודדות שלהן עם פגעי הטכנולוגיה, בשיטות הלימוד הנוהגות בכל ישיבה ובדמויות המפתח בעולם הישיבות שמשפיעות על הבחורים ועל העולם שבחוץ.
בסדרת הכתבות הקרובה נתמקד בעולם הישיבות הליטאי ולאחר מכן נסקור בעז"ה את עולם הישיבות הספרדי והחסידי.
פרק א' - משטר ומשגיחים
כדי לדבר עם הבחורים מהדור הצעיר בשפה שלהם, נדרשת הבנה לקשיים שהדור הצעיר חווה ודיבור ישיר על ההתמודדויות של הצעירים. לא הרי התקופה של עולם הישיבות טרום מלחמות העולם, שהתמודד עם ספרי השכלה, כהרי עולם הישיבות לפני כחמישים שנה בו הייתה התמודדות עם האידיאולוגיה הציונית ורצון של בחורים להתגייס לצבא. כיום, ההתמודדויות שונות לחלוטין, וברובן סובבות סביב פגעי הטכנולוגיה, לצורך כך נדרשת גישה צעירה יותר בשיחה עם הבחורים.
בכל הישיבות כיום ישנו עיבוי מאסיבי של צוותי ההשגחה, בעוד לפני כשני עשורים הישיבות היו מסתפקות במשגיח קטן אחד או שניים לשלושת השיעורים הצעירים בישיבה, כיום כמעט בכל ישיבה ישנו מערך נרחב של השגחה, מתוך הבנה כי נדרשת כיום רמת פיקוח הדוקה יותר מבעבר.
בישיבות רבות נהוג שכל שיעור מקבל משגיח קטן פרטני שמיועד לכל "שיעור" בפני עצמו, כך בישיבות 'וולפסון-נתיבות החכמה', 'לנדא-היכל יצחק', 'סורוצקין-עטרת שלמה' ו'חברון', שם לכל שיעור ישנו משגיח האחראי אך ורק עליו.
מעבר לכך, לכל ישיבה יש את "המשגיח" של הישיבה, הוא דמות ההוד שמקרינה על הבחורים מהודה, ונותנת את ההדרכה וההשקפה הנכונה על הדרך הישרה בעבודת השם, במסגרת שיחות מסור וייעוץ פרטני לבחורים.
המשגיחים של עולם הישיבות
חלק אינטגרלי מעולמה של ישיבה הוא כמובן 'המשגיח'. יצאנו לבדוק מי הם "המשגיחים" הנודעים והבולטים בעולם הישיבות, מיהם דמויות ההוד של הישיבות. הנה חמישה מהם, הבולטים שבעולם הישיבות.
הגאון רבי שלמה ברויאר
הרב שלמה ברויאר הוא המשגיח של ישיבת 'בית מתתיהו'. הוא חתנו של המשגיח רבי גדליה אייזמן זצ"ל, את שיטתו המוסרית ינק מתורת חמיו הגדול, והוא מכהן כמשגיח בישיבה למעלה משלושים שנה. אם נרצה לבחור את המשגיח עם מידת ההערצה הגדולה ביותר ששוררת בקרב תלמידיו, ללא ספק נבחר את הרב שלמה ברויאר. הבחורים ואף הבוגרים נוהרים לשמוע את שיחותיו, ותלמידיו ממלאים את היכלי הישיבות.
שיחותיו של רבי שלמה ברויאר מבוקשות מאוד, והבחורים מקפידים שלא לפספס אף שיחה, גם אברכים רבים המתגוררים בעיר באים במיוחד לישיבה בכדי לשמוע את שיחותיו.
הגאון רבי נפתלי קפלן
רבי נפתלי קפלן הוא משגיח ונשיא ישיבת "קפלן-נתיב הדעת" בירושלים, ונחשב כאחד מזקני המשגיחים. רבי נפתלי כיהן בעבר כמשגיח בישיבות 'קול תורה' ו'בית מתתיהו', ורבים מראשי הישיבות כיום הינם מתלמידיו.
רבי נפתלי משגיח על התלמידים כבבת עינו, וגישתו היא יותר על התקדמות, הדרכה ועיצוב אישיות התלמיד. ידוע כי מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל אמר עליו כי "רבי נפתלי קפלן אינו סתם 'משגיח' כי אם 'מחנך', וכיום כמעט אין 'מחנכים'".
הגאון רבי יונתן אבר
רבי יונתן אבר הוא משגיח ישיבת "לנדא-היכל יצחק" והוא חתנו חביבו של המשגיח רבי דוב יפה זצ"ל. רבי יונתן כיהן בעבר בישיבת "אור ישראל" ועבר לכהן בישיבת "לנדא-היכל יצחק" לפני כשמונה שנים. הרב אבר ינק את גישתו המוסרית מחמיו הגדול רבי דוב יפה "זקן המשגיחים" וחבר מועצת גדולי התורה. רבי דוב יפה בתורו ינק את גישתו מרבותיו הגאון רבי אליהו דסלר בעל ה"מכתב מאליהו" ומרן ה"חזון איש", כמו כן רבי יונתן זכה לקרבה עצומה ממרן הגראי"ל שטיינמן, שמצידו הביע את דעתו שהוא מהיחידים בדור המבינים את נפש הבחורים וסמך ידיו עליו.
רבי יונתן ידוע בהבנתו הנדירה לנפש הדור הצעיר. ועדות הרבנים השונות וכן הארגונים השונים העוסקים בהכוונת בני הישיבות באים תדיר לפתחו לקבל ייעוץ והכוונה בחינוך הדור הצעיר. רבי יונתן מוסר וועדים מבוקשים מאוד לקבוצות אברכים נבחרות שעוברות הכשרה לכהן בתפקידים בישיבות גדולות. חיבוריו על טעם בלימוד ועל התשובה התפרסמו מאוד והינם נפוצים ומבוקשים מאוד בקרב מבקשי עבודת ה', אברכים ובחורים. השפעתו בישיבתו היא יוצאת דופן ויש לו הערצה נדירה בקרב תלמידי הישיבה. תלמידיו נשארים איתו בקשר גם שנים רבות לאחר עזיבתם את ספסלי הישיבה לטובת ספסלי הכולל.
הגאון רבי חיים יצחק קפלן
רבי חיים יצחק הוא בנו של רבי נפתלי קפלן, והוא מכהן בישיבת חברון מזה מספר שנים. רבי חיים יצחק משלב תפקיד של ר"מ בתפקידו השני בישיבת פחד יצחק, יחד עם תפקיד משגיח בישיבת חברון. את גישתו המוסרית ינק תחילה מרבי יצחק הוטנר, ה"פחד יצחק", וזאת כאשר למד תקופה בישיבת "חיים ברלין" שבארה"ב, ולאחר מכן כשחזר לארה"ק התקרב למורו ורבו רבי יונתן דיוויד, שהינו חתנו חביבו של רבי יצחק הוטנר זצ"ל. רבי חיים יצחק מייצג קו ניצי יחסית וגישה בלתי פשרנית ולוחמת כלפי כל שינוי ממסורת עולם הישיבות ורבותינו זצ"ל.
רבי חיים יצחק מתייחד בגישה עמקנית ו"למדנית" בלימוד המוסר. הוא תובע מתלמידיו "עמקות" בין בלימוד העיון ובין בלימוד המוסר, לא ללכת אחרי תפיסות שטחיות וראשוניות, אלא לברר כל דבר לאשורו בצורה העמוקה ביותר.
הגאון רבי בנימין פינקל
רבי בנימין המכונה "רבי בנימין הצדיק", הוא בנו של רבי אריה פינקל זצ"ל, מראשי ישיבת מיר-ברכפלד, ומכהן כמשגיח בישיבת מיר בירושלים. הוא נחשב לאחד הדרשנים הפפולאריים ביותר בציבור, ומוזמן תכופות לשאת שיחות מחזקות באירועים וכנסי חיזוק, וידוע כמעורר ומחזק גדול מאוד. עבודת השם שלו והתפילות שלו ידועות לשם דבר, ורבים נוהרים לשמוע את שיחותיו, ביתו פתוח לכל דיכפין ובחורי ישיבות רבות מתארחים אצלו ושומעים מנועם דברותיו, את גישתו המוסרית ינק מאביו הגדול וכן מרבי חיים שמואלביץ זצ"ל.
מעבר לרשימת השמות המכובדת המפורסמת הזו, ישנם משגיחים מוכרים וחשובים שמכהנים בישיבות שונות, ומקוצר היריעה לא נוכל למנות את שמותם, ביניהם רבי אורי וייסבלום מישיבת "נחלת הלויים", רבי יצחק פנחס גולדווסר מישיבת "אור ישראל", רבי יוסף דייוויס מישיבת סורוצקין-עטרת שלמה, ורבי עזרא רוטשילד מישיבת פונוביז'.