לקראת חג הפסח שבפתח, המרצה ומגיד השיעור העולמי הרב מיכאל סורוצקין, מסביר את דבריו הנפלאים של מרן הרב אלישיב זצ"ל בשלחן ליל הסדר שלו, כמסר עמוק להסתכלות על החינוך של הדור הצעיר לגדלות.
האמרה הפותחת של רבי אלעזר בן עזריה בתחילת ההגדה אודות חיוב הזכרת יציאת מצרים בלילות מעוררת תמיהה על שרבוב המחלוקת בנושא זה השייך לכל לילות השנה לליל פסח, בו חובת הסיפור היא עיקר מצות ליל פסח - שעליה אין עוררין.
הסיפור מתחיל במעשה המתואר במסכת יבמות, אודות המחלוקת העקובה שבין בית הלל ובית שמאי בנושא יבום של צרת הבת שפילגה את גדולי החכמים, כאשר משלחת של חכמי ישראל ובראשם רבי יהושע בן חנניה ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא מגיעה לביתו של רבי דוסא בן הרכינס - זקן חכמי הדור. רבי דוסא בוחר לברך רק את רבי עקיבא "ירבו כמותך בישראל".
הרב סורוצקין, עורך סיור ברחבי הש"ס אודות תכונותיו התרומיות ואישיותו הנפלאה של רבי אלעזר בן עזריה - מחכמתו המופלגת, יחוסו כדור עשירי לעזרא הסופר - ששניהם חלקו את אותה גישה חינוכית בהרבצת התורה בישראל והנגשתה לכל מאן דבעי. ובנוסף, תיאור עושרו האגדי לצד ההסכמה השמימית על מינויו לתפקיד של נשיא הסנהדרין לאחר רבן גמליאל למרות גילו הצעיר בהיותו בן תשחורת.
נשאלת השאלה- מדוע לא ניתנה הברכה של "ירבו כמותך בישראל" לרבי אלעזר בן עזריה שהיה מוכתר בכל המעלות של תורה וגדולה וייחוס במקום אחד?
מיהו אותו בן זומא שאינו מוזכר בשום תואר ואף לא בשמו הפרטי שזכה כי ההלכה של זכירת יציאת מצרים בלילות נאמרה דווקא בשמו?
המסר החד בליל הסדר להורים ומחנכים כי דווקא אותם תלמידים שנראים כטעוני טיפוח בעלי קשיי למידה יכולים להגיע לפסגות של ההנהגה ולהיות ממוסרי התורה כמו משה רבינו בשעתו.