חבר מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה', ראש ישיבת רשב"י וחתנו של מרן הגרא"מ שך זצוק"ל, חשף מתי היה הרגע בו החליט לאכול 'שרויה' בפסח, למרות שהגיע מבית חסידי, בו הקפידו לא לאכול 'שרויה'.
כהרגלו מדי שנה, גם השנה הגיע ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן למאפיית המצות של הרב קורניצר בבני ברק, כדי לעקוב אחר כל תהליך הכנת המצות בדקדוק רב, לאחר מכן קיים מצוות הפרשת חלה.
במהלך הביקור שאל הרב אהרן יוסף קורניצר את הגרמ"צ, "הרי הראש ישיבה בא מבית חסידי אז האם הוא אוכל שרויה?", ראש הישיבה נהנה מהשאלה וענה עליה בשפת האידיש.
התמלול המלא של התשובה (מתורגם מאידיש)
יש לי סיפור שלם על זה, כשאני התחתנתי לביתו של הראש ישיבה (מרן הגרא"מ שך) זצ"ל, הוא שאל אותי לפני פסח האם אני אוכל 'שרויה' והשבתי לו שלא, אז הוא אמר לי גם אני לא אוכל שרויה.
לאחר כמה ימים בחוה"מ נסעתי לבני ברק, ונכנסתי לחזון איש, הוא שאל אותי לשלומי, לשלום השווער והאשה. לאחר מכן יצאתי לחדר הכניסה שהיה 'שול', היו שלוש חדרים בבית, אחד מהם היה בית מדרש, פגשתי שם את הסטייפלער זצ"ל, והוא שאל אותי, "נו מה אתה עושה עם ה'שרויה'", השבתי לו שאין שום בעיה, כי גם השווער אמר לי שהוא לא אוכל, אז הוא אמר לי, "לא, זה הוא אמר לך, אבל בוודאי שהוא אוכל שרויה, הרי אין לו גם שיניים".
אמרתי לי, אבל כך הוא (הגרא"מ שך) אמר לי, אז הוא אמר לי (הסייפלער), "הוא לא רצה שתרגיש שלא בנוח", אז שאלתי אותו מה לעשות, (השיב לי הסטייפלער) "תתיר את הנדר", אמרתי לו שוב שהראש ישיבה אמר, אז הוא אמר "כן כן, תתיר את הנדר", והיו שם כמה אברכים והסטייפלער עמד שם ואמר שאני רוצה להתיר את הנדר בגלל שלא ידעתי שהראש ישיבה אוכל 'שרויה' והתרתי את הנדר.
וכשהגעתי לביתו של הראש ישיבה, אמרתי לו שאני אוכל שרויה, אז הוא שאל מה קרה, אז סיפרתי לו שהסטייפלער אמר לי להתיר את הנדר, הרי לראש ישיבה אין שיניים, אז הוא אמר לי מה עשית? טוב, זה כבר לאחר מעשה. זה המעשה עם השרויה שלי.