חלק חשוב מאוד מחייו של יהודי מאמין הוא הניסיון לקרב יהודים אחרים לאביהם שבשמים, לקירוב צורות רבות, חלקן פועלות את פעולתן וחלקן אף יכולות להביא תוצאה הפוכה חלילה. בא לקרב ונמצא מרחק. הדבר תלוי בדברים רבים, באדם, בשעה, במקום ואף ברוח התקופה. אין דרך שהיא הדרך היחידה. אך כמובן שיש עצות נבונות וניסיון חיים שיכול לכוון כיצד לפעול במצבים שונים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
רבים הם העוסקים בקירוב, אך בין כולם עולה דמותו של רב הקהילה, המנהיג את בני הקהילה שלו וכחלק מתפקידו הוא מפיח רוח חיים ומקרב את חברי הקהילה לאביהם שבשמים, ואף הם נושאים אליו עיניהם. פעמים שקשר שזה נמשך עשרות שנים ואת פירות העשייה הזו ניתן לראות בספרים הרבים אותם חיברו גדולי הדורות עבור בני קהילתם.
השבוע הייתה לי הזכות ואף העונג לשוחח עם הרב אשר, רב קהילה ברמת גן למעלה מעשרים שנה וחבר ברבנות העיר הממונה בין היתר על מחלקת רישום הנישואין. ר' אשר שכל שיחה איתו מחכימה ומעשירה, העניק בשיחה עצות יקרות מניסיונו העשיר ואף תיאר את ימי בחרותו בישיבת פוניבז' המעטירה בה זכה ללמוד עוד כשבראשה עמדו מנהיגי הדור הקודם כדוגמת מרנן הגראמ"מ שך והגאון רבי דוד פוברסקי זצ"ל. אני מביא את השיחה לפניכם בתקווה שתוכל לתת לקוראים כלים חשובים ותובנות מחכימות.
תפקידו של רב הוא להיות 'קידוש ה' מהלך'
אשמח לשמוע, בפתח השיחה, על תקופת הבחרות שלך מהימים בישיבת פוניבז', מה זכור לך מאז?
"אכן, את המסלול שלי עשיתי כשאני מתחנך במוסדות שהיו לסוג של 'רצף', בחיידר בתשב"ר, ישיבה קטנה בפוניבז' הקטנה ואחר כך בפוניבז' הגדולה.
"באותם הימים בראשות הישיבה עמד הרב שך, אומנם הוא היה אז מבוגר, ממש נושק לגיל מאה, אך הנוכחות שלו היתה מורגשת ואף היה חשוב לו שכך ירגישו הבחורים. הוא היה מוסר שיעור כללי, אומנם לא כל שבוע אבל כן היה חשוב לו כמעט כל שבוע למסור. היו תקופות שהוא רצה לחזק את הבחורים ואפשר אז היה לראות אותו מגיע להיכל הישיבה אחר הצהריים לדבר בלימוד עם הבחורים, היה זה מחזה מרומם לראות את הרב שך מרעיש העולם ומרגיז הממלכות מגיע אחר הצהריים ופשוט יושב לשמוע את מה שיש לבחורים צעירים שאך עתה הגיעו לישיבה וטרם מלאו להם 18 שנים, והכל בסבלנות ומתוך האזנה מלאה ונוכחות מורגשת. זה היה מעמד שנחרט בכל מי שהיה אז בישיבה, זה הראה מה בסופו של דבר חשוב באמת, השאלה של הבחור הצעיר...".
זכית לראות גם את ר' דוד פוברסקי, איך היה החלק שלו בישיבה?
"ר' דוד היה מלאך, אם הרב שך היה מי שנתן את הרוח ההשקפתית, ר' דוד היה 'איש ישיבה'. בליל שבת, כשהיו הבחורים עוברים לומר 'גוט שאבעס', היית רואה שבחורים חששו מלגשת לומר לר' דוד, היו עוברים אצל הרב שך ואצלו פחות, הוא למד גם בקלם ומי שהיה פונה אליו בברכת 'גוט שאבעס' זה לא היה עובר סתם, הוא היה מרים את הראש ונותן בבחור מבט עם העיניים החודרות שלו דרך משקפי המגדלת, אתה היית פשוט מרגיש במבחן, היית 'נעלם'".
איפה למעשה היה המקום המרכזי בו הרב שך דיבר את ענייני ההשקפה הידועים?
"בכינוסי ירחי כלה שהיו מתקיימים בימי בין הזמנים בישיבה, היתה הבמה המרכזית, שם נאמרו הדברים שפנו כלפי חוץ, בישיבות המועצת ודגל התורה היו הרבה פעמים מסרים כלפי פנים, אבל כמובן שלא באופן חד משמעי והיו מקרים שונים.
"בשיעור כללי היתה תמיד 'רוח חיה', תמיד היה מבקש את הריתחא דאורייתא, כשהוא היה מרגיש בשיעור שאין מספיק חיות אצל הבחורים הוא היה סוגר את הספר שהיה לפניו ואומר 'טוב, ישנים פה, אני הולך' ומיד לאחר מכן היתה מתחילה סערה של ריתחא דאורייתא שהתעוררה, הבחורים היו ממש מתווכחים בלהט עצום.
"בזמני, הרב שך כבר נחלש ובסוף השנים שלי בישיבה הוא הפסיק בהדרגה מלומר שיעור כללי, גם כשהשיעור נאמר הוא היה מוסר את החידושים שנכתבו ב'אבי עזרי' על הסוגיה".
באותם הימים ר' גרשון אדלשטין מסר גם הוא שיעורים בישיבה, מה זכור לך ממנו?
"ר' גרשון היה עניו, ממש מופת לצניעות, אם היית מדבר איתו בלימוד והגעתם יחד לפתח של כולל פוניבז' שהיה בדרך לביתו הוא היה נעצר וממתין שהשואל יסיים את השאלות שלו ורק אחר כך המשיך לבית, הוא לא רצה שיתלווו אליו, הרגיש בזה לא בנוח.
"אני זוכר את השאלה הראשונה ששאלתי אותו כשהייתי ממש בתחילת ימי בישיבה, למדנו אז תוספות בבא מציעא בעניין מודה במקצת ואני שאלתי על הנלמד, למעשה על התוס' הזה היה ר' חיים הלוי בספר, עכשיו בפוניבז' מי שלא ידע מר' חיים כשהוא מגיע לשאול את הר"מ זו בושה של ממש, ואני לא ידעתי מר' חיים. ר' גרשון שמע את השאלה ואמר לי בצורה עדינה ש'ר' חיים בספר מדבר מזה' כשכוונתו לרמוז לי ללמוד את ר' חיים הזה כדי לקבל תשובה. אני בתמימות של בחור צעיר שאלתי 'אז מה ר' חיים מתרץ?', ר' גרשון שכמובן ידע את התשובה אך לא רצה לנזוף בי על שאני לא בודק בעצמי אמר בנועם 'ר' חיים אומר בזה דברים עמוקים מאוד מאוד', כך שקבלתי הרגשה שהדברים קשים וגם אצלו הם לא כל כך ברורים והשאלה טובה, ולא חלילה לגרום לי תחושה שאני שואל שאלה מיותרת".
אחרי החתונה לאיפה המשכת?
"למדתי בכולל פוניבז' שהוא ממש 'בית היוצר לתלמידי חכמים'. ר' גרשון היה אומר ש'בישיבה לומדים איך ללמוד ובכולל לומדים'. כעבור שמונה שנים פגשתי אדם שהיה רב בקהילה ותיקה ברמת גן, הוא באותה התקופה התכונן לעבור לאנגליה וביקש ממני למלא את מקומו בבית הכנסת שם הוא מוסר שיעורים לחברי וילדי הקהילה, הגעתי איתו וב"ה התחברתי למקום. המקום היה קטן, הקהילה קשורה מאוד והאווירה נעימה והחלטתי להישאר בה ואני שם ב"ה כבר למעלה מעשרים שנה".
איך היתה ההיכרות עם העולם של היהדות כפי שהיא בקהילות בערים שאינן חרדיות?
"בתחילה לא הכרתי את הציבור שהיה חבר בקהילה שם, אני שהגעתי מבני ברק ונחשפתי רק לציבור החרדי האופייני לעיר חשבתי לתומי שכך יהיה גם בקהילה הזו, בשיחות שלי בלילי שבתות דיברתי כפי שהכרתי שיחות מוסר מהישיבות, עם הזמן הבנתי שזה ממש לא מה שנדרש, זה עולם אחר.
"בהתחלה, כשדרכה כף רגלי במקום הגעתי עם מחשבה שהעולם מחוץ לבני ברק הוא רע, מסוכן וחסר ערכים שלא מכיר את היהדות שלו, למדתי שזה לא נכון, גם העולם שבחוץ הוא עולם עם ערכים. הבעיה היא חוסר היכרות, העולם החרדי לא מכיר את העולם שמחוץ אליו, וכן להיפך.
"לדוגמה, מי שבבני ברק לא מכיר בימים כמו יום השואה ויום הזיכרון, זה לא שהם לא מכירים בזה מבחינה אידיאולוגית, פעמים רבות שאין היכרות בכלל שהדבר קיים. המקביל לזה הוא ילד בקיבוץ שאוכל בתשעה באב, זה לא שהוא 'מזלזל' בתשעה באב, הוא פשוט גדל לתוך מציאות שלא הכירה לו את היום הזה בכלל ולכן אין בפעולה הזו התרסה אלא יותר חוסר ידיעה.
"למעשה, כיום, אין מי שאפשר יהיה לכנות אותו 'חילוני' במלוא מובן המשמעות, לכן כשאדם מציג את עצמו בפניי בתור חילוני אני אומר לו שהוא לא חילוני, הוא יעשה ברית לבן שלו והוא יצום בכיפור והשנה שלו סובבת סביב אירועים הקשורים ביהדות יותר מאשר כל דבר אחר. חילונים של ממש יש מעטים מאוד היום".
אז מה לדעתך גורם לאנשים להציג את עצמם כחילונים בשעה שהם למעשה מתנהגים כמסורתיים?
"פעמים רבות הדבר נובע מתוך כעס שיש לו על מה שהוא רואה כ'כפייה דתית', הוא לא מסכים להזדהות עם החלק הדתי שלו מתוך חשש שזה יביא עליו כפיי לנהוג בצורה מסוימת שאינו רגיל אליה, לכן הוא מעדיף להזדהות כחילוני ובכך כביכול ל'גדר את עצמו' ולשמור על מה שהוא רגיל".
אז לדעתך אין מקום להתערבות דתית בעניינים ציבורים? מה בדבר תחבורה ציבורית בשבת למשל?
"פה יש דיון מאוד עמוק, האם הצביון היהודי של המדינה יותר חשוב מאשר זה שאתה יכול לגרום לציבור מאוד מאוד גדול להרגיש שאתה כופה את עצמך עליו ובכך להתרחק עוד יותר מהזדהות עם היהדות. אז איפה הגבול ומה השיקול הנכון? זה דבר עמוק שקשה להכריע בו.
"בכלל בענייני פוליטיקה ודת יש דברים רבים שדווקא כדאי להפריד. אני זוכר שבאחת ממערכות הבחירות העירוניות שהיו, ניגשתי לרב ישראל מאיר לאו ושאלתי אותו מה נכון לדעתו לומר לקהל לעשות, למי כדאי שיצביעו? הוא ענה לי: 'מה? אתה צריך להגיד להם למי להצביע? מה הקשר שלך לפוליטיקה?', אותה התשובה קבלתי גם מהרב יעקב אריאל לאחר זמן. בעצם הטענה היא שאם אנקוט עמדה אני אוכל לאבד את הערך של הרבנות שלי, את ההשפעה שלי כרב עליהם.
"אין הכוונה שלגדולי ישראל אין מה לעסוק בנושאים כאלו, כמובן שזה דבר גדול ויש להגיע בו להחלטות ברורות. כוונתי היא שהאדם שנמצא בעמדה של רבנות עם השפעה מוגבלת גם כך, חבל שיאבד את הדמות שלו והאישיות שלו בעיני הקהל עבור דברים פוליטיים, יותר חשוב שישמור את הקשר ושלא יעסוק בזה.
"פעמים רבות אנשים שאני נפגש בהם שואלים אותי אם אני שייך לחב"ד, הציבור הכללי מקשר על פי רוב כל דמות חרדית שבאה בקשר איתם כחב"ד כי אותם הם מכירים שעוסקים בפעילות, אני תמיד שוהה מעט ועונה על השאלה הזאת שאני שייך להקב"ה. בתחילה כשעניתי לא הבנתי כל כך את העומק שבזה, אבל עם הזמן יותר התחברתי לזה שהמטרה הראשונה של רב שניגש לעם היא פשוט להאהיב שם שמים, 'טעמו וראו כי טוב ה', וכן לתת מענה של 'שירותי דת'".
מה כוונתך בשירותי דת?
"כל הדברים שעבורם מגיעים לרב, זה כולל פרקטיקה כדומת קביעת מזוזה, חיתון זוגות וליווי בר מצוות ולהבדיל גם לנחם ולבקר בבתי אבלים.
"בעצם הפעילות אמורה לכלול 'הנגשה' של הדת, להביא אותה אל הציבור בצורה חיובית ובריאה. הרבה פעמים התגובה של אנשים מהציבור החרדי שפוגשים רב שנמצא בעיר חילונית היא 'אה, אתה מחזיר בתשובה? אתה עושה איידישקייט? שתזכה להמשיך בכל הכוח', זו גישה שלדעתי קשה לפעול איתה ולהביא שינוי, אם תבוא בגישה של לתקן אחרים כאילו ממקום שאתה יותר טוב זה יורגש וזה לא ישיג את המטרה ואולי גם ישיג מטרה הפוכה.
"הדרך היא, מניסיוני, להגיע בגישה של חיזוק הדת שכבר קיימת אצלו, להראות לו שהיהדות היא לא היהדות שמוצגת בחדשות בצורתה השלילית, להסביר לו שאם הוא ראה משהו שלא מצא חן בעינין זה לא בהכרח מייצג, התקשורת פועלת כך שהיא מציגה את הדברים הקיצוניים בכדי ליצור עניין, כמו שאומרים שכלב שנשך אדם לא יקבל כותרת, אדם נשך כלב כן. להראות לו שזה רק מציג הקצנה לא משקפת של הדת".
אתה מרגיש שאפשר לעשות שינוי באורח חיים של האדם מקצה לקצה מבלי לדבר איתו על זה מפורשות?
"הגישה היא לא לבוא לשנות, רק לכוון להאהיב שם שמים כמו שאמרתי, יש רבים שאכן עשו שינוי משמעותי בחייהם בעקבות רבנים שלא באו לשנות אותם, השינוי הזה הוא גם עמוק יותר, הם מגלים את היהדות מתוך עצמם בחיבור פנימי ויציב. זה פשוט אמיתי יותר".
איך לדעתך ההתמודדות עם נושאי המחלוקות שצצות מידי פעם בכל קהילה? מה על רב לעשות?
"תפקידו של רב מאוד קשור לנפש האדם, לא פחות מהחלק ההילכתי, אנשים זקוקים למשענת מצד הרב, חשוב מאוד לדעת מה להגיד ומה לא להגיד. לכן עולם הגישור מאוד קשור לעולם הרבנות, יש מפגש עם זה גם בנושאי מחלוקות כפי שהזכרת וגם בענייני חינוך ושלום בית.
"לרב גם כן חשוב מאוד לדעת איך לדבר מול קהל, מומלץ ללמוד את זה בצורה מקצועית אצל אדם מומחה, זה כלי חשוב מאוד. בנוסף גם בנושא של גישור נחוצה הבנה מעמיקה וכדי ללמוד אותו.
"בכלל, חשוב לרב לדעת לענות על מה שנשאל, להבין את הקהילה שלו. למשל מי שידבר עם קהילה רמת גנית מסורתית על פלאפונים כשרים זה מראה על חוסר הבנה של המקום של הציבור.
"כשהמגיד מדובנא שאל את הגאון מוילנא למה הוא יושב בתוך הבית ולא יוצא להשפיע על הציבור שבחוץ, הגאון ענה לו שהדרך היא להתמלאות בעצמך עד שזה ישפיע על אחרים, כמו גביע שממלאים אותו עד שעולה על גדותיו ונשפך החוצה. היינו שההשפעה לא חייבת להיות מתוך דיבור ישיר על מה שטעון חיזוק, היא יכולה להגיע מדוגמה אישית בצורה חזקה אף יותר".
למה לדעתך חשוב לרב להבין את הציבור שלו מנקודת המבט שלהם? למה לא מספיק שהוא יגיע עם עולמו המרומם ובזה ישפיע עליהם?
"לא שייך להשפיע על אדם שאתה לא מבין את המקום בו הוא נמצא, 'עימו אנוכי בצרה', אין השפעה אמיתית בלי חיבור רגשי שנובע מתוך הבנה של המנטליות של מי שעומד מולך".
איך תתמודד עם מצבים בהם יש התנגשות בין עקרונות חשובים לבין הקשר לקהילה, למשל מה תאמר לאדם שאתה יודע שכדי להגיע לבית הכנסת הוא מחלל שבת?
"דבר ראשון אני מעולם לא בודק בציציותיהם של האנשים שבקהילה, אני רואה אותם איך שהם בתוך בית הכנסת. אין זה אומר שאני לא יודע מה המצב איתם, רק שהיחס שלי לא משתנה בעקבות מה שאני יודע עליהם.
"קרה לי כמה פעמים שאנשים מהקהל ביקשו ממני שלא לעלות אדם מסוים לתורה בגלל שלטענתם 'הוא לא מוציא אותנו ידי חובה בעלייה שלו' בגלל מעשים שהוא עושה, אני תמיד אומר שהבדיקה אחרי כל אדם היא לא מתפקידי.
"שאלתי בעבר את הרב יעקב אריאל, שהיה רבה הראשי של רמת גן שנים רבות, מה עלי לעשות במקרה שיש ברית בשבת ואני יודע שהמשפחה הרחבה אינה שומרת תורה ומצוות וחלק יחללו שבת בכדי להגיע לבית הכנסת. הוא ענה לי שלא לקיים את הברית בשבת אלא לדחות אותה ליום ראשון, חילול שבת במקרה כזה לא כדאי עבור מילה בזמנה. זה למעשה מלמד שכן צריך לקחת בחשבון שלא לגרום לחילולי שבת או דברים כאלה, אבל מעבר לזה אין הרבה מקום להתערבות.
"הוא גם אמר לי שאפשר לומר לכולם שהברית תהיה ביום ראשון כי הילד חולה ובשבת עצמה לקרוא למוהל שימול את הילד גם שלא במעמד המשפחה הרחבה ואחר כך לומר להם שהילד החלים בשבת ולכן מיהרנו למול אותו, אבל את הרעיון הזה אפשר לקיים רק פעם אחת... לאחר מכן הציבור כבר לא יאמין לזה יותר ויוכל להיווצר משבר אמון בין הרב לקהל".
יש דברים נוספים שלדעתך על רב לדעת?
"חשוב גם כן לדעת מה דאורייתא ומה דרבנן, מה מנהג ומה מסורת, מה עושים ללא טעם ומה יסודו בהלכה, צריך לדעת לחשב תמיד הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה.
"יצא לי לשוחח עם אישה שעובדת בעיריית רמת גן, היא אמרה לי בתוך הדברים שהיא וכל המשפחה שלה לא יגיעו לבית הכנסת בעד שום הון שבעולם, שאלתי אותה למה היא אומרת את זה והיא השיבה לי שכשלבן שלה הייתה שבת בר מצווה הוא הכין בטעות עם מי שלמד איתו את הפרשה הלא נכונה, כך שכשהוא הגיע לבית הכנסת ורצה לעלות הוא לא יכל לקרוא את הפרשה שהייתה, הגבאי שראה את זה הודיע למשפחה שהוא לא יוכל לעלות לתורה בגלל זה. הבחור וכל המשפחה שלו באותו הרגע נתנו גט כריתות לכל דבר שבקדושה, אותו גבאי עשה מעשה שהיה בו השלכה לדורות, במקום לאפשר לו לעלות בצורה מכבדת הוא בחר בפתרון בעל השפעה שלילית ממש.
"הרב וואזנר אמר פעם לאבא שלי שמשמש כדיין בבי,ד בבני ברק שכשהוא פוסק פסק הוא צריך לדעת שהפסק הזה לדורות, יש לו השפעה לא רק על מי שניצב לפני הדיין אלא גם צאצאיו העתידיים שיושפעו ממנה".
בנוסף לתפקידך בקהילה אתה גם בעל משרה ברבנות העירונית, איך ההתנהלות שם?
"מלבד העבודה תחת הרב אהרן כץ, ממלא מקום רב העיר, שהוא איש תורה אמיתי ובעל דעה רחבה בכל תחום שהוא וגם בעל ניסיון רב מאין כמוהו בהנהגה בפרט ואני שמח שזכיתי לעבוד תחתיו ושלא זזה ידי מתוך ידו כבר כמה שנים, מלבד זה גם העבודה מול העירייה היא בקשר מאוד טוב. אנחנו היום חלק אינטגרלי מכל מערכות העירייה ועובדים בשיתוף פעולה והדדיות מלאות, הגם שלא תמיד מסכימים עם החלטות העירייה, אך הקשר הוא טוב ויש ממש תקשורת טובה בסנכרון מלא. יש שיעורי תורה שמתקיימים בתוך מחלקות העירייה בזמנים קבועים".
ראש העיר פונה אליכם בנוגע לשאלות הנוגעות בהלכה?
"ממש תמידים כסדרם, הוא מעוניין תמיד לדעת מהי חוות הדעת התורנית בעניינים שונים, לא תמיד העמדה שנוקטים בסוף תואמת את עמדת הרבנות אך יש התעניינות רבה וקשר טוב שמביא לתוצאות יפות בתחומי הרבנות ברוך השם".
ומה בנוגע למחלקת הנישואין עליה אתה ממונה? אתה מרגיש ששם יש צורך בהתנהלות מסוימת?
"כמובן, כמו להבדיל בעולם האבל ששם יש צורך בהרבה רגישות ומחשבה לפני ששואלים או אומרים משהו, כך גם בחלק של הנישואין, זהו זמן יקר מאוד לאדם והוא מדמיין אותו בצורה מסוימת הרבה לפני שהוא מגיע לרבנות, לכן צריך תמיד לשאול את השאלות שצריכים לשאול בצורה שהוא ירגיש שאתה בעדו ולא מנסה לשלוט על החלק הזה בחיים שלו, זה דורש רגישות והבנה ויש בזה גם הרבה תחושה של סיפוק ועשייה בסופו של דבר.
"באופן כללי חשוב לומר שפעמים רבות גם אנשים שנראים לכתחילה כאנשים רחוקים מהדת, ממש 'אנטי', כשאתה בה איתם במגע ויושב איתם ונוצר קשר, תראה אותם פעמים רבות מציגים את עצמם בגאווה כאנשים שדווקא יודעים מהי הדת וקשורים אליה ורק לדעתם היא אחרת, תמיד מאוד יפה לראות אתה זה, למעשה קשה למצוא אדם עם שנאה של ממש לדת, תמיד יש הרבה כיסויים ומסכות שלא מייצגים את מה שהאדם באמת".
לסיום, מה תוכל לומר מניסיונך למי שעוסק בצרכי ציבור?
"אל תבוא לשנות אנשים, תבוא להאהיב שם שמים ולענות על הצרכים שלהם מבחינת היהדות, תדע שאתה עושה את שלך והיתר קורה לבד, וזהו קידוש ה'".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
את השיחה המחכימה סיימנו כשאני חושב לעצמי שאין רלוונטית ממנה לתקופה שאנו נמצאים בה, יש רבים שטוענים כנגד הציבור שומר התורה בקול זעקה, לא תמיד הדרך הנכונה היא להשיב להם באותה השפה, זה יכול לגרום רק השני הצדדים להתחפר בעמדותיהם.
פעמים שעדיף להגיב בשתיקה ולהגביר כנגד את הפעילות שמביאה לקידוש ה', מתוך הבנה של האחר ואכפתיות כלפיו וכלפי רגשותיו, וככה נוכל בע"'ה לקדש שם שמים ברבים.
להערות, הארות ובקשות ניתן לפנות במייל avishai@kikar.co.il