רב החובל של ספינת הדגל הספרדית ישיבת "פורת יוסף", הלא הוא רב רבנן מרן הגאון רבי עזרא עטייה זצוק"ל (נפטר י"ט אייר, תש"ל), הוא הגאון שהקים את עולם התורה הספרדי ומאות מתלמידיו שלמדו בישיבתו, מכהנים כיום כרבני וגדולי הדור.
מדובר בכעשר אלף בוגרים תלמידי חכמים מופלגים (כפי שהעיד הגרב"צ מוצפי שליט"א), בשעה שכל הישיבה כולה מנתה רק שבעים בחורים. למעשה, ממלכת התורה הספרדית שבראשה עמד, היא בית היוצר שהניב את האחוז הגדול ביותר של תלמידי חכמים יותר מכל ישיבה אחרת.
זו למעשה ההוכחה הגדולה ביותר שעולם הישיבות הספרדי, בשיטה הספרדית עתיקת היומין, היה יכול לפרוח פלאים בזכות עצמו, לוּ רק היינו ממשיכים באותה דרך.
עם כל הרגישות שבדבר, ארהיב עוז לומר דבר שיהיה קשה להישמע, אך הוא חייב להיאמר: בא ונעצום לרגע עיניים ונדמיין לעצמנו שישיבה זו במתכונתה המקורית קיימת כעת בדורנו... לוּ היה כך, מעמד היהדות הספרדית התורנית היה שונה לחלוטין בכל המישורים. ואולי גם היינו שומעים על זלמנוביץ שהפעיל קשרים כדי שיכניסו את בנו ל...פורת יוסף. ומה קורה בפועל? היכן היא האימפריה הזאת כיום? כיצד היא הפכה לזכרון מתוק מההיסטוריה ותו לא?
עולם הישיבות הספרדי התמוטט
הסיבה האמיתית היא שלא היתה המשכיות. בניהם של אותם גידולים נאים שהצמיחה הישיבה, גדעו למעשה במו ידיהם את אותו אילן רב פארות, וטרקו את דלתות הישיבה בפני הדור הבא. והיו כאלה שלמרות שמתחילה נשלחו ללמוד שם, פרשו לטובת ישיבות מסוג אחר שקרצו להם, ובכך למעשה מוטטו את עולם הישיבות הספרדי העתידי שרק בזמן האחרון מתחיל לאסוף את שבריו ולקום מחדש. ושלא תחשבו שהם הרויחו מכך, את התוצאות וההבדלים בגישה ללימוד, לא קשה לזהות.
וידוע המעשה ברבי עזרא, שפנה לאחד מראשי ישיבת פורת יוסף שבנו עקר לישיבה ליטאית, בשאלה: "מדוע לא בא בנך הקטן ללמוד בישיבה כיתר אחיו הגדולים?". ויען לו בצער: "מה אעשה, אין הדבר בידי, כי הילד רוצה ישיבה ליטאית. כששמע זאת רבי עזרא, פכר ידיו ואמר: "חבל!". אכן, כמה חבל!
מה שאנו יכולים להתנחם, זה בכך שהותיר לנו ה´ היום שריד בדמות ישיבות מעטות ובודדות, כדוגמת הישיבה הקדושה ´כסא רחמים´, הממשיכה בעוז ובגאון רב את דרכה ומורשתה של ´פורת יוסף´ בכל המישורים: בדרך העיון הספרדי, בלימוד ההלכה, בלימוד קריאה בתורה ועוד ועוד. את ההשוואה הלזו לא ערך כותב השורות, כי אם הגאון רבי ציון לוי זצ"ל (רבה של פנמה) שהיה מגדולי בוגרי ´פורת יוסף´, והוא העיד כי הישיבה הדומה ביותר היום ל´פורת יוסף´ היא ´כסא רחמים´. מי שירצה לבדוק ולהשוות, יעיין בסוף ספר "פדה את אברהם" להגאון רבי אברהם מונסה זצ"ל, גם הוא מבוגריה של ´פורת יוסף´, שתיעד את דרכה של הישיבה.