איזה שמות אסר מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל לקרוא, מה הוא אהב ועל מה הוא לא המליץ?

לרגל יום השנה לפטירתו של מרן שר התורה, 'כיכר השבת' בפרויקט מיוחד על השמות אותם הורה מרן לא לקרוא אותם, על השמות שאמר שעדיף לא לקרוא ועל מי הוא אמר לשנות את השם ועוד.

הגאון רבי שמואל ברוך גנוט, מראשי ישיבת משאת המלך, מי שהיה מקורבו ונאמנו של מרן שר התורה זצוק"ל, עושה סדר עם השמות.

מה המקור להקפדה על שמות?

לדברי הרב גנוט: "נאמר במדרש "שלשה שמות נקראו לאדם. אחד שיקראו לו אביו ואמו אחד שקראו לו אחרים (היינו שכל קוראים לו בני האדם) ואחד שקרוי לו בספר תולדות ברייתו". הגמרא (ברכות ז, ב) אומרת ששמו של האדם גורם לו כיצד להתנהג. ונאמר בילקוט: "אמרו רבותינו, כשהיה רבי מאיר רואה אדם, היה למד שמו, ומשמו היה יודע את מעשיו".

"הרשב"א כותב: "קריאת השם יורה על הקיום, ובדבר המתפסד ואין לו קיום-אין ראוי לקרוא לו שם". האריז"ל כותב ש"השם שקוראים לו אביו ואמו בעת שנימול, הוא נכתב למעלה בכסא הכבוד, וכך הוא נקרא באקראי, כי הקב"ה מזמין אותו השם בפי אביו ואמו שיקראוהו כן, ולכן רבי מאיר ורבי יהושע בדקו בשמות".

"נאמר בזוה"ק ששמות בני האדם וצירופי שמותיו, גורמים לו לטובה או לרעה, ואמר מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל שדברים אלו הם מסודות התורה. ולגבי אותם "מקובלים” המחשבים את שמות החתן והכלה לגימטריות במספר גדול וקטן, אמר מרן זצוק"ל שאין אנו יודעים לחשב חשבונות אלו, ורק בעלי רוח הקודש יכולים לחשב זאת", מקדים הרב גנוט קודם שמתעסקים בענייני השמות.

ידועה דעת מרן הגר"ח זצוק"ל שאין לקרוא לבנים ולבנות ב"שמות חדשים", - כלומר כל השמות שלא היו מקובלים בדורות קודמים.

בספר 'שמות בארץ' כותב מרן זצוק"ל כך: "על השמות החדשים שלא היו מעולם והמשוגעים המציאו, עיין בראשית רבה (פרשת לז, ז) שהראשונים ע"י שהיו מכירים את יחוסיהם והיו משתמשים ברוח הקודש, היו מוציאים לשם המאורע. אבל אנו שאין אנו מכירים את יחוסינו ואין משתמשים ברוח הקודש, אנו מוציאים לשם אבותינו".

הגר"ח כתב בחריפות: "והנה שמות שהמשוגעים המציאו, יש לבטלם לגמרי". שאלו את הגר"ח מהו ההבדל בין השמות המודרניים, מכל השמות של האמוראים שנקראו בארמית, ונשות ישראל בכל הדורות נקראו בשמות באידיש, ומה ההבדל בין אידיש לעברית? וזאת ועוד, שהגמרא (יומא יא, ב) אומרת ששמותיהם של רוב היהודים בחו"ל הם משמות גויים, ורק על שמו של רשע מצאנו בגמרא (יומא לח, ב) שאין ראוי לקרוא על שמו? והשיב מרן זצ"ל: "שמות שמצאנו שכתוב בגמרא, שהתנאים והאמוראים נקראו בהם, אפשר לקוראם. אבל להוציא שמות חדשים, כמו שיש היום, זה לא ראוי".

הרב גנוט מסביר: "כי עדיין דעתם של השואלים לא היתה נוחה מדבריו של הגר"ח והצביעו על כך שבדורות התנאים והאמוראים התחדשו כל הזמן שמות חדשים ובאשכנז קראו תמיד בשמות חדשים, לפי השפה המדוברת, ובארצות המזרח קראו היהודים לילדיהם בשמות מקומיים. ועל כך השיב מרן זצ"ל: "מה שמצינו בדורות הקודמים שקראו מדעת עצמם, כנראה היה להם סיבות שקראו, ועל זה אין קושיה. אבל מה שבזמנינו קוראים שמות מדעת עצמם, אין לה ראוי לעשות. חז"ל אומרים לקרוא על שם אבותינו, ומה שהם קראו שמות אחרים, היתה להם סיבה אחרת. אבל סתם להמציא שמות, זה לא היה אף פעם ותמיד היה טעם לזה. כל השמות היו מאבותינו או מאבות אבותיהם, אבל לא מהגויים. היו שמות שהתחלפו מהגויים, אבל חלילה להמציא שמות".

"אורי זה שם מצוין"

"לפני כמה שנים", מספר הרב גנוט, "נכנסתי אל הגר"ח זצוק"ל עם ידידי הר"צ קופמן, ששאל את מרן - בשם משפחה מסורתית שהסתפקו האם לקרוא לבנם בשם אורי, עידו או גיא. על השם אורי אמר מרן זיע"א שהוא שם מצוין, המופיע בתורה, וכך השם עידו הוא שמו של עידו הנביא, וניתן לקרוא אורי או עידו. ועל השם גיא אמר: "גיא אינו שם"...
ת"ח בעל תשובה נקרא בשם אלירן ואמר לו מרן הסטייפלר זצ"ל: ”וכי איזה שם זה?! ומכאן ואילך שמך יהיה אלחנן אליהו", והסביר הגר"ח זצ"ל שאביו רצה שיהיו לו שמות הדומים לשמו הקודם, ואמנם אם מחליפים שם, ניתן להחליף גם לשם שאינו דומה לשם הקודם".

עוד מספר הרב גנוט: "שאלתיו על השמות תמר, אפרת, נדב, עוזא ושבתי ואישרם כשמות טובים, המופיעים בתנ"ך ובקדמונים. ואמר ש'שבתי' כותבים ללא האות א'. ולא המליץ לקרוא בשמות מוריה, תהילה, שׂריאל, שירה. עוד אמר מרן הגר"ח זצוק"ל שלא שמענו שקוראים בשמות כמו יהלום, שמיר וברקת, ואין לשנות ממנהג אבותינו. אך השם מרגלית הוא שם באידיש, פעריל, שהיה שם מקובל אצל נשות גדולי הדורות, ותרגמוהו ללשון הקודש למרגלית. על שמות הדס, ורד ושושנה כתב מרן זצוק"ל שאסתר נקראה בשם הדסה, וכמו כן ישנו מדרש בשם "מדרש שושנה" (מהספרים החיצוניים) וכמדומה שהראשונים ציטטו ממדרש זה, אך הוסיף מרן זצוק"ל שאינו יודע מנין המציאו לקרוא לאנשים בשמות עצים, שמצינו שמות על שם פרחים, ולא על שמות עצים".

לקרוא על שם מלאכים?

לדברי הרב גנוט, "מרן זצ"ל אמר שמנהג ישראל לקרוא לבנים שמות המלאכים, כמו רפאל, מיכאל, גבריאל ואוריאל. וציטט מדברי החיד"א שרבים מגדולי ישראל נקראו בשם עזריאל, למרות שהוא שם מלאך מכת השרפים. והראה רבינו שאחד מבעלי התוספות נקרא בשם עזריאל. שאלו את מרן הגר"ח זצ"ל האם ישנו ענין לזכר נשמת הנפטר או הנפטרת, שיראו לצאצאיהם על שמם בשם דומה, כמו שיקראו לבן "צבי" ע"ש הסבתא, שקראו לה "צביה", או דן ע"ש הסבתא "דינה", ו"ברוך" ע"ש הסבתא "ברכה". כתשובה (כמובא בס' 'שמות בארץ') סיפר ע"כ הגר"ח, שכשנפטר מרן החזו"א אמר אבי מרן הקה"י זצוק"ל לאחותי לקרוא לבת שנולדה לה בשם אלישבע, כיון שיש בשם זה אותיות של "אברהם ישעיהו", ולמרות שאין זה שמו של החזון איש, אך יש בכך רמז לשמו. על השם 'רחל' שמעתי ממרן זצ"ל שהוא שם טוב, שהרי כך נקראת אשת רבי עקיבא ובתו של האמורא שמואל. וכן שמעתי ממרן זצוק"ל שהשמות איילה, נועה, תמר וחגית הינם שמות טובים. (ועל השם חגית המליץ לקרוא לבת שנולדה בחג הסוכות)".

הרב גנו מספר: "שאלתי את רבינו שיש שמקפידים לא לקרוא שם שיש בו 'דין', כמו דינה, דניאל, דן. והשיב: אצלנו לא מקפידים על זה. הרי יש בגמרא בקידושין (ל, א) זבולון בן דן. על השם אביטל (אשת דוד המלך) כתב רבינו זיע"א: "כשר וישר". על השם מיכל (אשת דוד המלך ובת שאול) נשאל רבינו דהא לא היו לה ילדים (שמואל ב, ו, כג) וכתב: "כבר נענשה ונתכפר לה והיא היתה צדקנית והניחה תפילין כמו שאמרו בגמרא". על השם אלימלך אמר לי רבינו זצ"ל שהיה מגדולי הדור (ב"ב צא, א) ואע"פ שחטא שלא פירנס עניים, כבר נתכפר לו בכך שמת ברעב. על השם אוהד אמר רבינו זצ"ל שאפשר לקרוא שם זה, כי יש כזה שם בתורה (בראשית מו, י)".

שמות באידיש

הרב גנוט מספר בערגה: "אמרתי פעם להגר"ח זצ"ל שהגרש"ש קרליץ זצ"ל אמר שלא כדאי להעניק לילדים שמות באידיש, משום שהעיד שבבתי הדין נתקלים בבעיות הלכתיות רבות בכתיבת שמות אלו בגיטין. אך מרן זצוק"ל אמר לי שלא שמענו שהקפידו בדבר וניתן לקרוא בשמות באידיש. כיצד כותבים את סוף השמות שהגיעו מאידיש? שאלתי את מרן הגר"ח זצוק"ל על אחת ששמה פרומה, נקראת בשם זה על שם סבתא-רבה, שנקראה בשם "פרומא" ואילו היא כותבת את שמה באות ה'. והשיב שאת כל השמות באידיש רושמים בסוף באות א', ושצריך לכתוב בכתובתה "פרומא".
מרן הגר"ח זצוק"ל כתב לי פעמיים שאין בקריאת שם על השם הנפטר שום טובה לנפטר והוא נועד רק למזכרת, כדי שנזכור את האדם שנפטר, ע"י קריאת השם לילדינו. לכן הופתעתי לראות בספר "שמות בארץ" שמביא שמרן הכ"מ כתב שישנם אחרונים הסבורים שלנפטר ישנו נחת רוח מכך שקוראים לילד על שמו, וישנם אומרים שהשם טוב לתינוק, ובשם מרן החזון איש זצוק"ל אמרו שכשקוראים על שם הנפטר- הוא טובה לנפטר, וכשקוראים שם מפרשת השבוע, הוא טובה לתינוק. ואכן, בהערות בספר זה נרשם שמרן זצ"ל שינה את דעתו בעניין ובעבר הורה הוא ששם על הנפטר הוא רק למזכרת. אמר שמרן החזון איש זצוק"ל ייעץ שלא לתת לילדים שמות שאינם מקובלים, כדי שלא יתביישו".

מותר לקרוא בשם רחל?

לסיכום אמר הרב גנוט: "על השם "חיה" הראו למרן זצ"ל שה"כלי יקר" כתב שלפני חטא אדם וחוה, היתה נקראת חוה בשם חיה, והסכים מרן זצוק"ל שזהו מקור השם. על השם "יוספה" אמר מרן זצוק"ל שהוא על שמו של יוסף, והחליפוהו לשם של נקבה. על השם "יעל" אמר רבינו שהוא שם מהתנ"ך ויעל היתה אשה צדיקה, ולכן ניתן בהחלט לקרוא בשם זה. על השם "עליזה" אמר שהוא תרגום מאידיש של השם פריידא. להורים שרצו לקרוא לבנם על שם רבינו ה"אבי עזרי" זי"ע, ורצו לדעת מהו השם "מן", אמר הגר"ח ש"מן" הוא שם בפני עצמו, כפי המופיע ב"שמות אנשים" במפרשי שולחן ערוך אבן העזר. שאלתי את מרן זצ"ל: "ליהודי נולד בן וסבא שלו מבקש שיקרא לתינוק על שם אחיו, שהיה ת"ח מופלג, אך נרצח בשואה בגיל 26. האם אפשר לקרוא על שם יהודי שהגרמנים ימש"ו רצחו בשואה בגיל צעיר?". השיב מרן זצ"ל: "כשר וישר"".

"שאלתי את מרן זצוק"ל על אשה שאינה שומרת מצוות, ששמה הוא 'קֶסֶם', ורב אחד הורה לה להחליף את שמה. האשה שאלה האם אכן עליה להחליף את שמה. רבינו השיב בבת צחוק מלבבת: "הרי אפילו בני נח מצווים על הכישוף"... כמה פעמים ביקשוני לשאול את מרן זצוק"ל האם יש בעיה לקרוא לבת בשם רחל, מחשש לכך שרחל אמנו נפטרה צעירה. מרן זצוק"ל אמר שאין זה נכון וביטל בעוז את הטענה הזאת. פעם אחת שאלתיו על בת בשם רחל, שחוששים שהוא שם של דין, ובפרט שנולדה בהושענא רבא, שהוא יום דין. מרן זצוק"ל הורה בנחרצות: "לא צריך להחליף את השם רחל".