לקראת 'זמן חורף'

נכון, יש את "שבט לוי", אבל מה עם שאר הבחורים? // דעה

בשבוע הבא נחזה במראה מרגש מאין כמותו, עשרות אלפי בחורי ישיבות יחזרו לחיקה החמים של הישיבה, כדי לצלול לעומק הסוגיות של אביי ורבא, אך מה עם אלו שאינם מסוגלים ללמוד? | טור דעה (ישיבות)

|
77
| כיכר השבת |
בצלאל כהן (צילום: יובל אצילי)

בשבוע הבא יחזרו בעז"ה עשרות אלפי תלמידי הישיבות לחבוש את ספסלי בית המדרש, להגות בתורה יומם ולילה ולעסוק בהוויות אביי ורבא, אלו הם בני שבט לוי שמחזיקים את העולם בתורתם.

בשעה זו, חשוב לדעת ולזכור שישנם צעירים חרדים רבים וטובים, שאינם ספונים באוהלה של תורה יומם ולילה. הצעירים הללו מחפשים את דרכם בעולם המעשה, ופעמים רבות הם חשים בודדים ותלושים. במקרים רבים הם אינם מכירים את העולם שמחוץ לבית המדרש, והם מתקשים למצוא את עצמם בכמה היבטים, גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה גשמית. הם אינם יודעים כיצד לקיים "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ", ורבים מהם חשים אבודים ובודדים בעולם.

במהלך השנים קמו ישיבות גדולות גם עבור אלו שמתקשים להגות בתורה באופן מלא, אולם חשוב לדעת שגם הישיבות הללו אינן מתאימות לכל אחד. מי שמבקש להשתלב בעולם המעשה באופן משמעותי, בעבודה, במסחר, בלימודים ועוד כיו"ב, עלול למצוא את עצמו ללא מקום במבוכת זהות ושייכות.

בשנים האחרונות מדובר רבות על הצורך בקהילות עבור חרדים שיצאו לעולם המעשה, בריכוזים חרדים שונים הוקמו עבורם קהילות, בתי כנסת, שיעורי תורה וכיו"ב, אולם המענה הקהילתי מיועד בעיקר לאנשים נשואים ובעלי משפחות, וברוב המקרים הוא איננו מתאים לרווקים, שמתקשים למצוא את מקומם כשווים בין שווים גם בקהילות אלו.

אינני יודע את היקפה של התופעה המדוברת, אבל הרושם שלי הוא שמדובר במספרים לא מבוטלים, ויתכן שהתופעה התרחבה מאוד גם בעקבות מגפת הקורונה, שהשלכותיה ממשיכות ללוות אותנו.

כשביקשתי להיכנס לעובי הקורה, גיליתי שהתופעה הזו אינה חדשה והיא העסיקה את גדולי התורה ואנשי הציבור בקהילות היהודיות בליטא בפולין וברוסיה בשנות תפארתן. הם ראו צורך לדאוג לרוחניותם של הצעירים שהשתלבו בעולם המעשה, והקימו עבורם מסגרות תורניות וחברתיות שרבות מהן זכו לשם "תפארת בחורים". המסגרות הללו היוו לצעירים הללו עוגן תורני וחברתי, מעין תנועת נוער. כמדומני שגם קהילת "המתמידים" בירושלים של הרב לייבל מינצברג זצ"ל, התחילה את דרכה באופן זה.

נראה לי שחובת השעה היא לייסד כעת מחדש ברמה ארצית את "תפארת בחורים", ליצור מקום תורני וחברתי לכל צעיר חרדי שאינו תלמיד ישיבה מן המניין, שבו הוא יחוש אהוב ורצוי עם חברים כמותו. לכל סניף יכול להיות אופי משלו, בהתאם לחברים שיתכנסו בו, אבל כולם ירגישו חלק מתנועה רחבה אהובה ורצויה. לשם כך, יש צורך בהתגייסות של אנשי חינוך ואנשי מעשה, המבינים ומכירים את שיגם ושיחם של הצעירים הללו.

אני מאמין שהתארגנות מסוג זה עשויה להיות רבת תועלת עבור אותם צעירים יקרים, ברוחניות ובגשמיות.

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

77 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

35
תבררו קצת על "ההצלחות" של ישיבתו של בצלאל כהן...
לאופר
34
אני נואמת על כך כבר שנים. חייבים פינה עבור הנערים האלה שתכנס תחת מטריית הקונצנזוס ותגובה על ידי גדולי תורה.
אני בעד.
אבל מה נעשה שגדולי הרבנים מעדיפים להשאיר אותם מחוץ למטריית הקונצנזוס?
רפאל
33
ה"הצלחה הכבירה" של ה"ישיבה" של כבוד הכותב, מוכיחה שאין לתזות שלו שום אחיזה במציאות. ברברת מוחלטת.
ליטאי
בחודשים האחרונים פגשתי עשרות מבוגרי המחזורים הראשונים של "חכמי לב", ושמחתי לראות אנשים טובים בעלי מידות טובות, יראי שמים, המשלבים בחייהם תורה עם דרך ארץ. מבחינתי זו הצלחה. הם אמנם לא כל כך מרגישים שייכים לקהילה החרדית, וזה להבנתי מעורר שאלות על הקהילה החרדית יותר מאשר עליהם. המפגש איתם, היה הגורם הע
בצלאל כהן
הנחתום שמעיד על עיסתו. כל מי שנכנס ל'חכמי לב' כבר איבד את אהבת התורה, וכל מי שיצא משם כבר אפסה יראת שמים מקרבו.
אחד
למה שירגישו חלק מהמגזר? הם גדלו במוסד תיכוני לנוער מסוים שכבר אז אינו חרדי [בניגוד לישיבות תיכוניות חרדיות קלאסיות כמו היישוב או מערבא] ושירתו אח''כ בצבא, הם בעצם מגיל נערות גדלו במקום שראש המוסד שלהם הכניס להם את האג'נדה שלו על המגזר הזה. אם הצלחת לפחות לעשות מהם לא פרחחים ופושטקים-והיה זה שכרך
יאיר
תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות