פרק כ"ב: בפרקים האחרונים עסקנו בסיקור יחס גדולי ישראל לשיטת הלימוד שחידש הגר"ח מבריסק זצוק"ל.
מעניין שמה שהיה הוא שיהיה, ובדור האחרון צצו והתפתחו שיטות חדשות בלימוד שכמו בזמנם, התקבלו באהדה רבה על ידי חלקים מבני הישיבות וגדולי ישראל, לעומת התנגדות גורפת אצל חלק מגדולי התורה.
הפרקים האחרונים בסדרה על גאוני ליטא >>
- האם רבי שמעון שקופ לא התעניין בספרות כללית?
- המחלוקת על דמותו של המשכיל נפתלי הרץ וייזל
- שיטת רבי חיים מבריסק - אתגר אינטלקטואלי מול ההשכלה?
- התלמיד שלמד עם הרב מבריסק - עד שחש חלישות
המדובר על גאונים כדוגמת רבי משה שפירא זצוק"ל, ששיעוריו הוגדרו: "הילת סור ופנימיות עמוקה, רמזים ותפיסות ענק, ולא כל מוחא סביל דא[1]".
יצחק פלדמן במאמרו המכונן אודות הגר"מ שפירא, כתב: "שיעוריו העמוקים באגדה ובחז"ל היו לשם דבר בעולם התורה. הו אז התקומם הרב שך נגד התופעה החדשה, ואסר על תלמידיו לשמוע את השיעורים שהופצו בקלטות בעולם הישיבות" (יצחק פלדמן, מגזין בקהילה, סוכות תשפ"א).
אגדה מפורסמת היא שמרן הגראמ"מ שך כבר בעת כהונתו בשנה הראשונה כר"מ בישיבת פוניבז' גער בעדינות בנער הצעיר משה שפירא שהעדיף ללמוד ספר "מסילת ישרים" לרמח"ל, מאשר "שערי תשובה" לרבנו יונה גירונדי.
שנה לאחמ"כ עזב הנער משה שפירא את פוניבז' ועבר ל'חברון' בעצתו של מרן החזון איש.
תחת הכותרת: "הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", התראיין למוסף שבת קודש של עיתון 'יתד נאמן' הגאון רבי אהרון שרגא לופיאנסקי ראש ישיבת 'תפארת גדליה' לרגל חמש שנים לפטירת מורו ורבו הגר"מ שפירא זצוק"ל.
המראיין ח, רבינוביץ שאל את הגרא"ש לופיאנסקי האם הגר"מ שפירא סלל נתיב בדרך קיימת, או שהדרך עצמה היא חדשה? ונענה בתשובה מכוננת, בה בין היתר הובא דוגמה של מרן הגר"ח מבריסק שסלל דרך חדשה לגמרי, ויש לזכור הוסיף הגרא"ש לופיאנסקי: "דרך הלימוד של רבי חיים נתקלה בביקורות של חלק מגדולי דורו שלא הסכינו לסגנון".
הגרא"ש לופיאנסקי הביא עוד כמה דוגמאות של גדולי ישראל שחידשו שיטת לימוד חדשה ונתקלו בביקורות כגון המהר"ל מפראג, וגדולי החסידות. בהמשך הראיון הגרא"ש לופיאנסקי הדגיש שהוא אינו מנסה להשוות את הגר"מ שפירא לגר"ח מבריסק, אולם ברור שרבי משה שפירא חידש בדורנו את עומק דברי חז"ל, ופתח לנו את האור.
לקריאה נוספת:
- ח' רבינוביץ, מוסף שבת קודש עיתון יתד נאמן, ו' טבת תשפ"ב, פרשת ויגש.
- יצחק פלדמן, מגזין בקהילה, סוכות תשפ"א
[1] ראה ח' רבינוביץ, מוסף שבת קודש עיתון יתד נאמן, ו' טבת תשפ"ב, פרשת ויגש.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com